מאמרי שבועות

בשנה זו יצא לאור "קונטרס חג השבועות" מאמרי אדמו"ר מוהריי"צ חה”ש תש"ד, ביניהם ד"ה "אמר רב הונא בשם ר"ל אלפיים שנה" (אח"כ נדפס בסה"מ תשי"א ובסה"מ תש"ד). קודם שהחל באמירתו אמר: ״המאמרים שנדפסו לחג השבועות כיון שיצאו בזמן, בודאי למדום בכל מקום, כאן ומחוץ למדינה וגם מעבר לים ובארץ ישראל. במאמר השני פותח הרבי, אלפיים שנה קדמה תורה לעולם". המאמר ארך יותר משלושת רבעי שעה.

מאמר זה הוא המשך למאמר שלפניו, ראה הנסמן שם. ״בשעה 4:15 (עלות השחר), פתאום בא כ״ק אדמו״ר שליט״א מהמקוה ונכנס עם המעיל לחדר שני הקטן ואח״כ לבית המדרש, ושאל: איפה הקהל (בביהמ״ד נשארו כ-15 איש), וענו שכולם במקוה. אח״כ שאל: יואל [ה״חוזר״] ג״כ במקוה? וענה לו א׳ בחיוב, ואמר: אַה! פשט את מעילו וישב על מקומו וציוה לנגן (בינתיים שלחו מהר שליח למקוה לומר שכ״ק אדמו״ר שליט״א נכנס). בעת אמירת המאמר נכחו כג׳ מנינים, כי בינתיים באו עוד כמה אנשים מהמקוה״ (מיומני התמימים).

"וידוע הדיוק בזה בכמה מאמרים וגם במאמר דכ"ק מו"ח אדמו"ר דהאי שתא". ראה ד"ה בשעה שהקדימו תש"ט נדפס בסה"מ תש"ט. ב"פתח דבר" לספר כותב רבינו: "ההוצאה לאור בטח תוגמר בימים שבין חג הפסח וחג השבועות ובסמוך אליו .. הצעתי ללמוד בימי חג השבועות הבע"ל את מאמרי קונטרס חג השבועות אשר בספר זה כו'". לכללות מאמר זה, ראה ד״ה צאינה וראינה עזר״ת. ״לפני אמירת המאמר, כ״ק אדמו״ר שליט״א בכה מאוד וגופו הק׳ רעד מהתרגשות" (מיומן א׳ התמימים).

״בשעה 4:00 לפנות בוקר נכנס כ״ק אדמו״ר שליט״א לבית הכנסת ואמר מאמר ד״ה בשעה שהקדימו, וארך כחצי שעה" (מיומן א׳ התמימים). לכללות המאמר ראה אוה״ת יתרו ע׳ תתנה. שם ע׳ תתס ואילך. חלק מתוכן מאמר זה (בשילוב ד״ה וספרתם לכם תשי״א) הוגה ונדפס בלקו״ש ח״א ע׳ 265 ואילך (ושם ציינו "להבין ענין מ"ת תשי"ג" והוא כנראה טעה"ד).

ראה הוספות לתו"א ר"פ יתרו (קח, סע"ג ואילך) אוה"ת יתרו ע' תתסו ואילך. בענין דצ"ח שבאדם, ראה תו״א בראשית ד, א ואילך. לקו״ת חוקת נח, א. תו״ח בראשית יט, ד ואילך. אוה״ת בראשית (כרך ו) תתרנג, א ואילך. סה״מ תרצ״ו ע׳ 93 ואילך. לקו״ש ח״ו ס״ע 113 ואילך.

לכללות המאמר, ראה ד״ה כל שמעשיו תרל״ג. תרנ״ג. תרנ״ד. עטר״ת. וראה גם ד״ה בשעה שעלה משה תשכ״א.

ראה ד"ה וכל העם רואים תרס"ב. תרע"ח. ד"ה זה והמשך שלאחריו תש"ו. וראה גם ד"ה קודש ישראל תשח"י.

״כ״ק אדמו״ר שליט״א נכנס לביהכ״נ בשעה 3:10 ואמר מאמר ד״ה להבין ענין מתן תורה. ארך 40 דקות״ (מיומן א׳ התמימים). לכללות המאמר ראה ד״ה בהעלותך תרכ״ט. תרע״ח. תרפ״ו. תשכ״ט. ד״ה והאר עינינו תרצ״ב.

״קודם השעה 8:00 נכנס לשאַלאַש ונטל ידיו. דיבר הרבה שיחות ואמר מאמר ד״ה וירד ה׳ על הר סיני. המאמר ארך 40 דקות לערך״ (מיומן א׳ התמימים). לכללות המאמר, ראה ד״ה ועשית חג שבועות תער״ג (המשך תער״ב ח״א). ד״ה אנכי הוי׳ אלקיך ומאמרים שלאח״ז תש״ג.

״בסביבות השעה 3:00 יצא כ״ק אדמו״ר שליט״א מחדרו הק׳ ונכנס לבית המדרש הגדול והתיישב בראש השולחן על הבימה שהוכנה מראש. כעבור רגעים אחדים של דממה מוחלטת, פתח כ״ק אדמו״ר שליט״א בהמאמר: להבין למה ניתנה תורה לנשמות בגופים דוקא וכו׳, שארך בערך חצי שעה״ (קובץ ליובאַוויטש, מבית רבינו). לכללות המאמר ראה ד״ה להבין ענין הילולא דרשב״י תרנ״ד. וראה ד״ה הנ״ל תקס״ד. מאמרי אדהאמ״צ ויקרא ח״ב. אוה״ת ענינים ע׳ ריח ואילך.

״בתחילת ההתוועדות ציוה לנגן כמה ניגונים, ולאחר מכן אמר מאמר ד״ה אנכי הוי׳ אלקיך, שארך בערך שעה״ (קובץ ליובאַוויטש, מבית רבינו). לכללות מאמר זה ושלאחריו, ראה ד״ה והי׳ עקב תער״ג (המשך תער״ב ח״א). וראה ד״ה והי׳ עקב תשי״א. ד״ה ראשית עריסותיכם דש״פ שלח שנה זו.

קודם שהתחיל אמר: "התוועדות חסידית קשורה עם מאמר חסידות, אומַר עכשיו מאמר, שזה (היינו אמירת ב׳ מאמרים בהתועדות אחת) הוא שלא כפי סדר הרגיל, וזו תהי׳ ההשתתפות לכפר חב״ד מצדי. ציוה לנגן ניגון מכ״ק אדמו״ר הצ״צ נ״ע, ואח״כ אמר המאמר ד״ה איהו וחיוהי חד – המשך למאמר הקודם" (לקו״ש חי״ב ע׳ 260).על העתק ההנחה שבספריית אגודת חסידי חב"ד ציין כ"ק אדמו"ר בכתי"ק: "עב" (ראה המשך תער"ב ח"א ע' שסו ואילך).

ראה ד״ה זה באוה״ת שה״ש. תרנ״ט. תר"ס. חסר בסופו.

לכללות מאמר זה ראה ד״ה זה באוה״ת יתרו ע׳ תתד ואילך. ד״ה צאינה וראינה, ועתה אם שמוע, ואתם תהיו לי תר״ס. חלק ממאמר זה (בשילוב שיחת אחש״פ תשי״ז) הוגה ונדפס בלקוטי שיחות ח״א ע׳ 256 ואילך.

מאמר זה הוא המשך למאמר שלפניו ד״ה להבין ענין ספירת העומר. לכללות המאמר, ראה ד״ה זה תרנ״ה. בענין תוקף המדות וטעם כמוס לרצון: ראה ד"ה להבין ענין טענת המרגלים תשט"ו וד"ה פדה בשלום תשכ"א. ״בליל א׳ דחה״ש אמר מאמר דא״ח ד״ה משכני בשעה השלישית לפנות בוקר. בעת הסעודה (למחרת) שאלו כמה מזקני אנ״ש כמו הרב סימפּסאָן להרש״ג, על איזה מאמר מיוסד מאמרו של כ״ק אדמו״ר שליט"א, והרב סימפּסאָן רצה לומר, שהוא על מאמר מתרס״ו, וכ״ק אדמו״ר שליט״א אמר שבהמאמרים שלמד מתרס״ו, אין מאמר זה. ושוב רצו לומר שהוא מתרס״ח, שבו מבואר ענין התכללות המדות. ויאמר כ״ק אדמו״ר שליט״א, שאמנם כן, מבואר שם ענין התכללות המדות, אלא שבמאמרו הוא אין מדובר מענין זה. וכנראה שבכלל לא הי׳ מרוצה משיחה זו ואמר, שכל הרביים, כ״ק מו״ח אדמו״ר וכו׳ אמרו מאמרים ולא אמרו המקור לזה, ואף שהאומר דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם, אין ענין זה שייך באמירת המאמרים (ואח״כ בהתוועדות דיום ב׳ דיבר שיחה מיוחדת לבאר ענין זה)״ (מיומן א׳ התמימים. וראה גם ״המלך במסיבו״ ח״א ע׳ נא).

״אמר מאמר דא״ח ד״ה קרוב ה׳ לכל קוראיו, בהמשך להמאמר הקודם. בתוך המאמר כשהזכיר פתגמו של אדה״ז ״איך וויל ניט דיין ג״ע״ כו׳, נשבר קולו וניגב את עיניו, וכן הי׳ גם בהזכירו פתגם זה במאמר הקודם״ (מיומן א׳ התמימים). לכללות מאמר ראה ד״ה זה תרכ״ז. ד״ה ויגדלו הנערים העת״ר (המשך תער״ב). וראה ד״ה וידבר גו׳ לאמר דיום ב׳ דחה״ש וד״ה נשא תש״ל. ד״ה ונחה עליו רוח ה׳ תשל״א. ד״ה וידבר גו׳ ב׳ דחה״ש תשל״ז. תשד"מ.

ראה סה"מ תרע"ח ע' רעו ואילך. וראה לקמן תשכ"א. כ"ה.

לכללות המאמר, ראה ד״ה וידבר משה אל ראשי המטות תער״ג (המשך תער״ב ח״א). ראה ד״ה זה באוה״ת פ׳ ראה. תש״ה. תשמ״א.

אינו בנמצא לע"ע. ״בשעה 3:00 נכנס כ״ק אדמו״ר שליט״א ואמר מאמר ד״ה בשעה שהקדימו״ (מיומן א׳ התמימים).

ראה ד"ה חמשה קנינים תרל"ו. ד"ה להבין ענין חמשה קנינים במאמרי אדמו"ר האמצעי. חסר הסיום.

במאמר זה תיקן בו רבינו תיקונים אחדים. יצא (יחד עם ד"ה ואהי' אצלו אמון) בקונ' מיוחד לחג השבועות תשנ"ג. המאמר מיוסד על ד״ה כל שמעשיו מרובין תרנ״ד. שהוא ד״ה כל שמעשיו מרובין תרל״ג. תרנ״ג. עם הוספות וכו׳. וראה גם ד״ה צאינה וראינה דליל א׳ דחגה״ש תשכ״ב.

גם במאמר זה תיקן רבינו כמה תיקונים. ראה המצוין לעיל. לכללות המאמר ראה ד״ה וספרתם דיום ב׳ דחג השבועות תרע״ח, מיוסד כנראה על ד״ה ועשית חג שבועות במאמרי אדה״ז על פרשיות התורה ח״ב ע׳ תתטז-תתיז. ועם הגהות וכו׳ בסה״מ תרל״ה ח״ב.

לכללות מאמר זה, ראה ד״ה להבין ענין הילולא דרשב״י תקס״ד. ד״ה הנ״ל במאמרי אדהאמ״צ ויקרא ח״ב. אוה״ת ענינים ע׳ ריח ואילך. תרנ״ד. תשי״ט. תש״ל. ד״ה להבין ענין נתינת התורה לנשמות ישראל תשט״ז.

לכללות המאמר ראה ד״ה והי׳ אמונת עתך באוה״ת שבועות. תרנ״ב. בשיחה אמר: ״הענין דוהי׳ אמונת עתך הוא מכ״ק אדמו״ר הצ״צ לא ראיתי מקודם, ויש לומר שזהו המקור. וחלק מזה בתוספת ביאור נמצא מאדמו״ר נ״ע (תרנ״ב)".

תוכן ור"ד. ראה רד"ה וכל העם העת"ר (המשך תער"ב). בעת הסעודות, אמר שענין התכללות המבואר כאן, מיוסד על ד"ה ואלה שמות פר"ת. ״ביום א׳ דחג השבועות בעת הסעודה שאל הרש״ג, שבהמאמר ד״ה וכל העם התבאר שההתכללות ד״עושה שלום במרומיו״ היא למעלה מהתכללות המדות, ובד״ה וידבר גו׳ אחרי מות תרמ״ט (שנדפס בקונטרס בפ״ע בשנה שעברה) מובא משל להתכללות המדות מהענין דעושה שלום במרומיו. והסביר כ״ק אד"ש בארוכה הפלאת הביאור שבמאמר זה (ד״ה וכל העם) לגבי המבואר בכ"מ, שישנו הענין ד״עושה שלום במרומיו״ כפי שהוא מצד מדת התפארת כו׳, וכאן מדובר איך שהוא מצד מדת האמת המבריח מן הקצה אל הקצה. וציין שענין זה מבואר בארוכה במאמר אדמו״ר (מהורש״ב) נ״ע (אך שכחתי איזה מאמר הזכיר). בין הדברים התבטא: ״לא ידעתי שמדייקים כל כך בדבריי!״, ושאל הרב יצחק הענדל ממונטריאול שאולי משום זה יהי׳ נכון אם יכנסו החוזרים לכ״ק אדמו״ר שליט״א לחזרה (כמו שהי׳ נהוג אצל כ״ק אדמו״ר מהוריי״צ), וענה לו כ״ק אדמו״ר שליט״א (בהצביעו על התמימים): ״הם מדייקים בדבריי, לא אני״. ושאל הרש״ג שאולי יכנסו לכל הפחות לחזור את עניני המאמר לידע אם אכן הבינו נכון? וענה לו כ״ק אדמו״ר שליט״א: ״לכן הנני אומר מראי מקומות בהמאמרים, שיוכלו לעיין לבד״ (מיומן א׳ התמימים).

ראה לקו"ת ואתחנן. וראה גם המשך תער"ב ח"ב ע' תתקצט ואילך. סה"מ תש"ד. לכללות המאמר ראה ד"ה חביבין ישראל דש"פ קורח תרל"ד.

ש״פ במדבר, ערב חג השבועות. קודם שהתחיל מאמר ד"ה בשעה שהקדימו ישראל נעשה לנשמע כו'. אמר: "בנוגע למאמרים שנאמרו בש"פ במדבר ערב חגה"ש, מצינו מאמרים שבכותרת שלהם צויין א' מב' זמנים אלו: ש"פ במדבר (בלבד) או ערב חגה"ש (בלבד), ומצינו מאמרים שבכותרת שלהם צויינו ב' הזמנים: ש"פ במדבר ערב חגה"ש, שמזה מובן, שמאמרים אלו יש להם שייכות הן לפ' במדבר והן ל(ערב)חגה"ש, כמובן גם מתוכנם של המאמרים. וא' המאמרים שבכותרת שלהם צויינו ב' הזמנים הוא – המאמר ד"ה בשעה שהקדימו שבספר תרכ"ט".

ראשי פרקים. לכללות המאמר ראה מאמרי אדמו"ר הזקן תקס"ח ח"א. אוה"ת אמור. סה"מ תרכ"ו. תרל"ח. תרנ"ו. פלח הרמון ויקרא. וראה גם ד"ה ולקחתם לכם תשכ"ז.

ראה סה"מ תרס"ה. וראה גם סה"מ תקס"ה ח"א ועם הגהות כו' באוה"ת שה"ש ח"ב ע' תשז ואילך. ד"ה אלפיים שנה דיום ב' ד חה”ש תשי"א. בענין דוד זמירות, ראה תניא קו"א. דרמ"צ מצות משא הארון בכתף. תו"א מקץ לב, א. לקו"ת במדבר יח, א. וראה גם המשך תער"ב ח"א פקע"א. "ויובן ע"פ המבואר בהמאמר ד"ה ואהי' אצלו אמון וגו' שנאמר לפני חמשים שנה (במדבר, ערב חה”ש, תרד"ע) דבפסוק זה חשיב חמשה ענינים בתורה".

מאמר ראשון מהמשך. המאמר הוגה ויצא לאור "לקראת חג השבועות .. ימי הגבלה, סיוון, שנת ה'תנש"א". לכמה עניני המאמר ראה ד"ה כמים הפנים לפנים באוה"ת בשלח. המשך תער"ב ח"ב ע' תתקסד ואילך. [שנה זו היה המשך מאמרים מעניני מ"ת, בש"פ יתרו ומשפטים, ד"ה ומשה נגש אל הערפל וד"ה ויבוא משה בתוך הענן.]

״הי׳ מאמר ד״ה ועשית חג שבועות לה׳ אלקיך מסת נדבת ידיך, זה הי׳ ההמשך למאמר שאמר בליל הראשון של חג השבועות״ (מיומן א׳ התמימים).

״בליל ב׳ (דחג השבועות, בסעודה) שאל הרש״ג את כ״ק אדמו״ר שליט״א שמשמע מפרש״י בחומש שבנ״י אמרו נעשה ונשמע בה׳ בסיון, וכן אמר כ״ק אדמו״ר שליט״א בהמאמר דליל א׳ דחג השבועות, והרי מובא בחסידות שהם אמרו נעשה ונשמע במתן תורה. ואמר לו כ״ק אדמו״ר שליט״א שזה באמת סתירה, ולא צריך יותר מדי להתעמק (אַריינקריכען) בזה. הרש״ג אמר: התכוונתי שאתם תירצתם זאת ב'בשעה שהקדימו' שלכם, וענה לו כ״ק אדמו״ר שליט״א שישנם הרבה מאמרים ד״ה בשעה שהקדימו מרבותינו נשיאינו, ואין שואלים שאלה זו וגם לא מתרצים אותה״ (מיומן א׳ התמימים). לכמה עניני המאמר, ראה ד״ה זה בלקו״ת במדבר. אוה״ת שבועות. וראה ד״ה ראה אנכי תרע״ח. תשי״ז.

מאמר ראשון מהמשך. "ויובן בהקדם ע״פ מה שנתבאר במאמר דחג השבועות תרמ״ו, שע״ז מיוסדים מאמרי כ״ק מו״ח אדמו״ר ד״ה חביב אדם וקשור עם המאמר ד״ה אם בחוקותי תלכו גו׳ תרכ״ו מאדמו״ר מהר״ש, שכנראה זה שייך גם להדרושים באור התורה להצ״צ ד״ה חביבין ישראל, שמבאר שם, אשר בזה שאומרים כלי חמדה שבו נברא העולם יש לומר ב׳ פירושים..".

לכמה עניני המאמר, ראה המשך תער״ב ח״ג ע׳ א׳תנ ואילך. ראה גם רד״ה זה תשי״ט ובנסמן שם.

מאמר שני מהמשך. "ויובן כל זה בהקדם הביאור מ״ש שחורה אני ונאוה בנות ירושלים". ראה המשך תער״ב ח״ג ע׳ א׳תנה ואילך. ד״ה שחורה אני ונאוה בלקו״ת שה״ש. ד"ה רני ושמחי דפ' בהעלותך המשך חשוב למאמר זה.

ש״פ במדבר, ערב חג השבועות. ״קודם המאמר אמר שאיתא בהיום יום שבשנת תקפ״ט אמר הצ״צ זה המאמר בשבת שחל אז כמו בשנה זו ה׳ סיון פ׳ במדבר ואמר המאמר״ (מרשימת א׳ הת'). ראה לקו״ת פרשתנו עם הגהות הצ"צ שם.

"וכמו שמבאר כ״ק מו״ח אדמו״ר בד״ה חביב אדם דשנת תש״ב". וראה גם ד״ה חביבין ישראל תשל״ז.

מאמר ראשון מהמשך. מוגה, ונדפס בקונטרס חג השבועות תשמ״ט. ראה ד״ה וידבר גו׳ ושבתה תרע״ג (סה״מ תער״ב-ע״ו). למבואר בסעיף ב-ד ראה (בסגנון אחר קצת) בד״ה ושבתה תרכ״ז; תרע״ג הנ״ל שם.

מאמר ראשון מהמשך. "ויובן ע״פ המאמר ד״ה וידבר אלקים את כל הדברים האלה לאמר, שנאמר לפני מאה שנה, בשנת תרכ״ט". חסר סיום.

מאמר שני מהמשך. מוגה, ונדפס בקונטרס חג השבועות תש״נ. ראה ד"ה זה תרכ"ט.

ראה ד״ה וכל העם רואים תרנ״ה. תרצ״ז (נדפס בסה"מ תש״י). ה׳ש״ת. לקמן תשמ"ו. בשעה שעלה תשכ"א.

מאמר ראשון מהמשך. "ומקשה בזה אדמו״ר הזקן בלקו״ת פ׳ במדבר .. ויובן בהקדם מ״ש קרוב הוי׳ לכל קוראיו גו'". לכללות מאמר זה (והמשכו ד״ה נשא), ראה ד״ה ויגדלו הנערים העת״ר (המשך תער״ב ח״ב). וראה גם ד״ה קרוב הוי׳ תשח״י. תשד"מ.

ש״פ במדבר, ה' סיון, ערב חג השבועות. לכללות המאמר ראה לקו"ת במדבר יט, א. ואתחנן ד, סוף ע״ד. שה״ש א, א. וראה גם ד"ה בשעה שהקדימו תש"ט. מזכיר בו ד"ה והר סיני עשן תש"א.

בד״ה כה תברכו דלהלן אמר: ״ד״ה ועשית חג שבועות, מיוסד על מאמרי רבותינו נשיאנו ד״ה ועשית חג שבועות, וביחוד מאמר אדמו״ר הזקן דמוצאי יום הכיפורים תקס״ב שנדפס עם הגהות הצ״צ״. וראה גם ד״ה להבין כו׳ שדורות הראשונים תשכ״ד.

ראה ד״ה זה תש״ט. וראה ד״ה זה תשמ״ה.

מאמר ראשון מהמשך. מאמר זה הוא ד״ה מראיהם ומעשיהם שבתו״א יתרו, עם איזה הוספות (לקו״ש ח״ח ע׳ 252 הערה 30). ראה גם הנחה אחרת מהמאמר במאמרי אדה״ז תקס״ו. ״בסוף אמר, שהמאמר הוא דרוש הראשון שאמר הה״מ בחג השבועות שנת תקכ״א כשקיבל הנשיאות. ומספורי חסידים (בית רבי ע׳ לא בהערה) דכשהי׳ אדמו״ר הזקן במאסר ובקרו אצלו הבעש״ט והה״מ אמר הבעש״ט להה״מ שיאמר לאדה״ז לומר איזה דרוש, ואמר דרוש הנ״ל מראיהם ומעשיהם הנדפס בתו״א. ואח״כ אמר הבעש״ט להה״מ ״שאומר הוא אות באות כמו שקבלת ממני״. וכ״ק מו״ח אדמו״ר סיפר שרבינו ביאר הדרוש ע״פ סגנונו (ראה היום יום)״ (הערת המו״ל בלקו״ש שם, וראה סוף מאמר זה).

מאמר שני בהמשך. לכללות המאמר וכמה ענינים שבמאמר שלאחריו ד״ה ביום השני דש״פ נשא, ראה ד״ה אחת שאלתי העת״ר (המשך תער״ב ח״ב). בשיחה הזכיר ״המאמר הרי הוא מכ״ק אדמו״ר מהורש״ב נ״ע״.

לכמה עניני המאמר ראה ד״ה וידבר אלקים עטר״ת. תרפ״ח. ובארוכה ד״ה ועשית חג שבועות שנה זו. בענין מצוות לפני מ"ת, ראה תו״א יתרו סח, א ואילך. תו״ח יתרו שעט, א ואילך. ספר הערכים – חב״ד (כרך א) ערך אבות ס״ד וש״נ. וראה לקו״ש ח״ג ע׳ 758. שם ע׳ 888.

מאמר זה הוא המשך למאמר שלפניו, ד״ה בשעה שהקדימו. וראה בהנסמן שם.

מאמר ראשון מהמשך. "ומדייק בזה בהמאמר דשנת תש״ד. ויהי בשלשים שנה" לכללות המאמר, ראה ד״ה זה שבהמשך חה״ש תש״ד. וראה גם ד״ה זה העת״ר (המשך תער״ב ח״ב). חסר המשך המאמר.

לכמה עניני המאמר ראה גם ד"ה בשעה שהקדימו בלקו"ת במדבר. וראה סידור (עם דא"ח). סה"מ תרכ"ז. תרכ"ט. ועוד.

"וידוע הדיוק בזה (כמו שמקשה בלקו״ת), מהו את כל הדברים האלה, הל"ל וידבר אלקים אנכי גו׳ .. וגם ידוע הדיוק שבד״ה זה (וידבר אלקים) דשנת תרפ״ח שיצא לאור עכשיו". ראה גם ד״ה ועשית חג שבועות באוה״ת פ׳ ראה. ד״ה וכל העם תרכ״ט. תרע״ח.

ראה סה״מ תש״ט. וראה לקו״ת בהעלותך לד, ד. ד״ה זה באוה״ת שבועות. המשך תער״ב ח״א ע׳ קיד. תשמ״ה.

ראה אוה״ת תשא ע׳ א׳תתקסו ואילך. ד״ה אנכי מגן לך תרע״ח. ד״ה וכל העם תרע״ח. המשך וכל העם תש״ו. "ונתרוממתי" המבואר בלקו"ש חט"ז ע' 214 בענין אי לאו האי יומא דקא גרים, מהתוועדות זו, נזכר בסוף המאמר.

אור ליום ועש״ק, ג׳ סיון. "וידועים ביאורי רבותינו בלקו״ת, ולאחרי זה בדרושי כ״ק אדמו״ר האמצעי וכ״ק אדמו״ר הצ״צ, ורבותינו נשיאינו שלאחריהם" ראה, לקו"ת שה״ש כב, א. במדבר יב, ג ואילך. מאמרי אדהאמ״צ במדבר ח״ב. אוה״ת שבועות. סה״מ תרכ״ט. המשך תרס״ו ע׳ תמז. המשך תער״ב ח״א בתחלתו. סה״מ תש״ט, ועוד.

מאמר ראשון בהמשך. לכללות המאמר ראה ד״ה ויגדלו הנערים העת״ר (המשך תער״ב ח״ב). "והענין הוא, כמבואר בהמשך תער״ב ובכמה מקומות, דיש יתרון מעלה בקריאה דתורה".

"ומבאר כ״ק אדמו״ר הזקן בתו״א, ועד״ז בדרושי רבותינו נשיאינו שלאחריו, שביום זה (ר״ח סיון) כבר היו ישראל מוכנים ועומדים לקבל את התורה. וזהו מ״ש בחודש השלישי גו׳", ראה תו"א ותו״ח יתרו. ועוד.

"ומדייקים בזה רבותינו נשיאינו, הובא לעיל (ד״ה בשעה שהקדימו דש״פ במדבר) דתיבת לאמר צריכה ביאור".

"וידוע דיוקי רבותינו נשיאינו בזה", ראה ד״ה זה תרנ״ט.

המשך למאמר הקודם. וראה ד״ה זה תש״ה. וראה גם ד״ה זה תשל״ג.

ראה ד״ה קדושים להצ״צ (מאמרי אדה״ז תקס״ב ח״א). ד״ה צאינה וראינה עזר״ת.

"וידוע הדיוק בזה בלקו״ת ובדרושים שלאחרי זה", ראה לקו״ת שה״ש כא, ב. וראה ד״ה זה עזר״ת. תש״ח. ועוד. ראה גם ד״ה זאת תורת העולה דש״פ צו שנה זו. ד״ה בשעה שהקדימו תשי״ב. וש״נ.

"ביאור המשל במדרש מבני המדינה שעשו עטרות למלך, יובן ע״פ המבואר בהמשך תרס״ו" (ע׳ שפ). וראה אוה״ת פ׳ ראה. המשך תער״ב ח״א ע׳ רמה. סה״מ תש״ה.

מאמר ראשון מהמשך. "ומדייק בזה כ״ק מו״ח אדמו״ר במאמרו על פסוק זה שהוציא על מנת ללמוד בחג השבועות (תרצ״ט). והקשר דפסוק זה לחג השבועות בפשטות, י"ל, ע״פ המבואר בטעם המנהג שקורין מגילת רות בעצרת משום שהמגילה מסיימת וישי הוליד את דוד, ובעצרת מת דוד. וזהו גם הקשר לפסוק ועבדי דוד גו׳. ויומתק ע״פ המבואר באגה״ק סימן זך-כח, שביום ההסתלקות עומדת בגלוי כל עבודתו אשר עבד, עד שעולה לשרשה ומקורה ומשם יורדת למטה בגלוי לפעול ישועות בקרב הארץ. ובזה יובן יותר הקשר דפסוק זה עם חה”ש, שבו נסתלק דוד, כי פסוק זה קאי בדוד מלכא משיחא, שענינו הוא לפעול ישועות בקרב הארץ". חלק מאמר זה ושלאחריו בשילוב שיחת ומאמר ש״פ ויגש תשל״ב, נדפס בלקו״ש חכ״ה ע׳ 258 ואילך.

מאמר שני מהמשך. "ומציין ע״ז כ״ק אדמו״ר הצ״צ באוה״ת (נ״ך ע׳ תיט) על הפסוק". חלק ממאמר זה (בשילוב שיחת אחש״פ תשמ״ח) הוגה ונדפס בלקוטי שיחות (חל״ה) ויגש.

לתחילתו, ראה ד"ה זה המשך תרס״ו. המשך תער״ב בתחלתו. בענין למה קדמה שמע לוהיה אם שמוע, ראה לקו״ת בהעלותך לד, ד. אוה״ת שבועות ע׳ קלח. תרומה ע׳ א׳שסז. ר״ה ע׳ א׳שע. המשך תער״ב ח״א ע׳ קיד. ד״ה צאינה וראינה תר״ס. סה״מ תש״ט. ועוד.

מאמר ראשון מהמשך. סה״מ תרס״ה. וראה גם מאמרי אדה״ז תקס״ה ח״ב. אוה״ת שה״ש כרך ב ע׳ תשז ואילך. סה״מ תר״ל. המשך תער״ב ח״א. ה' מדרגות בתורה.

אור ליום ג׳ פ׳ בהעלותך, ערב חג השבועות. לכללות המאמר ראה אוה״ת אמור (כרך ג) ע׳ תתסח. המשך תרס״ו ע׳ ריב. סה״מ תרע״ח ע׳ שיט. ובכ״מ.

"ומדייק בזה כ״ק מו״ח אדמו״ר במאמרו על פסוק זה ש״פ נשא תרפ״ז .. ויובן זה ע״פ מ״ש גדול אדוננו ורב כח לתבונתו אין מספר, ומביא בזה כ״ק מו״ח אדמו״ר (בד״ה הנ״ל) מה שמדייק בזה אביו כ״ק אדמו״ר (מוהרש״ב) נ״ע בד״ה זה שנאמר ביום ב׳ ד חה”ש בסעודה תרע״ח".

"וידוע הדיוק בזה בדרושי רבותינו נשיאינו, החל מרבינו הזקן, ועד לד״ה זה לכ״ק מו״ח אדמו״ר נשיא דורנו דשנת תש״ט". ראה לקו״ת בהעלותך. אוה״ת בכ"מ. המשך תער״ב ח״א. ד״ה צאו"ר תר״ס. ד״ה זה תשמ״ג.

ש״פ במדבר, עחה"ש. "וידועים דיוקי רבותינו נשיאינו בזה (ברשימות הצ״צ על הפסוק ועוד, וגם בא׳ ממאמרי כ״ק אדמו״ר האמצעי הנמצא בדפוס ויצא לאור במהרה) מהו ממחרת השבת דוקא".

"ואיתא במדרש הובא בדרושי רבותינו נשיאינו, עד לד״ה צאינה וראינה תש״ח לנשיא דורנו כ״ק מו״ח אדמו״ר. אמר ר׳ יוחנן שאל רשב״י את ר׳ אלעזר ב״ר יוסי אמר לו אפשר שמעת מאביך מהו בעטרה שעטרה לו אמו..".

אור ליום ה׳ פ׳ נשא, ערב חה"ש. ד״ה זה לאדהאמ״צ י״ל אז בקונטרס בפ״ע ואח״כ במאמרי אדהאמ״צ במדבר ח״ב. "בהתועדות דליל ערב חג השבועות ה׳ סיון שנה זו, הואיל כ״ק אדמו״ר שליט״א לאמר נקודות ממאמר זה ותיכף אחרי ההתועדות מסרו לדפוס ע״מ שיוכלו ללמוד בו (הן ביחיד והן ברבים) בימי חג השבועות שנה זו״ (מהקדמת המו״ל להמאמר). בשיחה אמר: ״ישנו מאמר מאדמו״ר האמצעי, שלאחרונה נתגלה הכת״י (מהמעתיק), ועכשיו הוכן לדפוס, ויש התקוה שהמאמר (לא כל הספר דבמדבר ח״ב) עוד יודפס לפני זמן מתן תורתנו, לפני חג השבועות – ששם מבאר הקשר דספירת העומר עם מתן תורה, וההכנה ד״עומר שעורים״ ל״שתי הלחם״ דחג השבועות".

יצא לאור מוגה "תשלומין דחה״ש ה׳תשמ״ו". וראה גם מאמר חגה״ש תש״ד.

ראה מאמרי אדה״ז תקס״ב ח״א. רד״ה צאינה וראינה תר״ס. עזר״ת. תש״ח. "זה שיש כמה ביאורים בענין אחד הוא משום שיש בו כמה דרגות ואופנים בעבודת ה׳". נת' בכמה מאמרי השנה. ד"ה ונקדשתי; להבין ענין ספה״ע; והר סיני עשן. וראה גם שיחת פסח שני דשנה זו.

"וידוע הדרוש בזה מחג השבועות תרנ״ג [שהוא בבחי׳ חדשים ממש, מכיון שנדפס בפעם הראשונה בספר המאמרים תרנ״ב-נ״ג בימי ההכנה לחג השבועות], המיוסד (כנראה) על מאמרי רבותינו נשיאינו שלפני זה (מאמרי אדמו״ר הזקן בתו״א ומאמרי אדמו״ר האמצעי והצ״צ וכו׳), והובא בו גם ממאמר דשבועות תרנ״ב (שנדפס ג״כ בספר הנ״ל). ועוד זאת, דהמשך מאמר זה הוא בחג השבועות תרנ״ז, דב׳ שנים אלו (תרנ״ג ותרנ״ז) יש בהם ענין מיוחד שבו נשתנו משאר השנים, דשנת תרנ״ג היא שנת הבר מצוה של כ״ק מו״ח אדמו״ר, ושנת תרנ״ז היא שנת החתונה באופן דבנין עדי עד על יסודי התורה והמצוות עם כל הסערה (שטורעם) והרעש שבדבר המבואר בדרושי חתונה דשנת תרנ״ז".

ש״פ במדבר, ערב חג השבועות. "וידוע מ״ש כ״ק מו״ח אדמו״ר אודות הנהגת אדמו״ר הצ״צ בשנה שחל בה ש״פ במדבר בה׳ סיון [כבקביעות שנה זו], דקודם הדלקת הנרות אמר הצ״צ מאמר שאו את ראש כו׳, ובשבת בצהריים אמר רבינו [הצ״צ] הדרוש וארשתיך לי לעולם וביאורו שנדפסו בלקו״ת". ראה גם שיחת אור ליום ועש״ק פ׳ במדבר, ד׳ סיון בתחלתה. וראה התוועדויות תשמ״ח ח״ג ע׳ 387 שיחה ראשונה של התוועדות זו (שם ע׳ 396).

"ידוע מ״ש כ״ק מו״ח אדמו״ר אודות הדרושים שאמר הצ״צ בשנת תקפ״ט שאז היתה הקביעות (כבשנה זו) שש״פ במדבר חל בערב שבועות, שביום השני דחג השבועות אמר רבינו [הצ״צ] את הדרוש והחכמה מאין תמצא, והוא ביאור השני בענין תספרו חמישים יום הנדפס בלקו״ת. ואף שבלקו״ת שם לא נדפסה התחלה זו (והחכמה מאין תמצא), מ״מ מובן מרשימה הנ״ל שזו היתה התחלת המאמר כשנאמר ע״י הצ״צ, וגם מתוכן הדרוש מובן ששייך לענין והחכמה מאין תמצא כדלקמן"

״בסיום תפילת מעריב הסתובב כ״ק אדמו״ר שליט״א ופנה לסטנדר השני, ולשמחת כולם פתח באמירת מאמר ד״ה אנכי הוי׳ אלקיך. המאמר הי׳ ללא הקדמת ניגון הכנה (מספרים שכן נהג גם באמירת מאמר ״מתן תורה״ בליל א׳ דחה״ש לפנות בוקר עד שנת תש״ל), וכן לא כרך מטפחת על ידו הק׳. המאמר ארך למעלה מחצי שעה, כשעיניו הק׳ עצומות כל משך זמן האמירה״ (מיומני התמימים). י"ל מוגה בקונטרס בפ״ע בשעתו. חלקו הגדול הי כעין שיחה.