מאמרי פרשת תזריע

בזכות מ"ת היה יצי"מ, חידוש דמ"ת עבודת ה' בשמחה ובהתגלות, וצ"ל גם יראה אך בהעלם. מצוות הם לאתקנא רזא דשמי', ושמחה פורץ גדר ומבטל הגבלת הכלים שיוכלו לקבל האור דשם הוי' דלתתא ודלעילא, התפשטות האור ועצם האור. השמחה צ"ל במוח ובלב, ע"י התבוננות במעלת המצוות וע"י התקשרות בתורה, קול גדול ולא יסף שמבטל את מיצר הגרון המפסיק בין מוח ללב. ניסן הוא ראש לחדשים, כי בר"ה נמשך אור השייך לעולמות, אבל יצי"מ ומ"ת נמשך למעלה מהצמצום, קול גדול ולא יסף. בניסן עתידים להיגאל, מעלתו על תשרי: ניסן חסד, תשרי גבורה; ניסן ראשון ותשרי שביעי לו; ניסן בתי, תשרי אמי; בניסן מאיר שם הוי' כסדרו משא"כ תשרי.

מזכירים יצי"מ (יחודא עילאה) בלילות, בזמן הגלות, (יחודא תתאה). השמחה בתומ"צ מהתבוננות שכל תענוג ושמחה בעוה"ז הוא מאור הממכ"ע, משא"כ תומ"צ ממשיך עצמות. המשכת השמחה מהמוח ללב הוא יצי"מ, היציאה ממיצר הגרון, לכן אנכי ה"א אשר הוצאתיך מארמ"צ, ולא נאמר שבראתי שמים וארץ שהם הארה בלבד. בריאת העולם (העלם והסתר) בכ"ה באלול ובחר ה' בעולמו א' בתשרי, הארת עצם אלק' בעולם יחו"ע, לכן בטלה אז עבודה מאבותינו, אתחלתא דגאולה. אמיתית יחו"ע הוא בניסן, קבע להם חודש של גאולה. גילוי מלמעלה למטה. ר"א ס"ל בתשרי, שהגאולה תלוי בתשובה. ור"י ס"ל בניסן, מלמעלה למטה, וגם אז יומשך בפנימיות הנבראים היינו ב' המעלות דניסן ותשרי.

באמירת "החודש הזה לכם" ניתן כח לישראל לפעול חידוש בבריאה לעשות דירה בתחתונים ע"י תומ"צ, העלאה וביטול היש לאין ע"י אהרן, שושבינא דמטרוניתא. והמשכת העצמות ע"י משה, שושבינא דמלכא. קידוש החודש ע"י ראיית העדים, למעלה מטו"ד, המשכה. וע"י חשבון בטו"ד. העלאה.

בלקו"ת ב' פי' "יולדת זכר" א. (הפילוספים) מזרע האיש, עילאה גבר, מעלת אתעדל"ע, חודש ניסן (לכן מקדים בלקו"ת פירוש זה). ב. (מסקנת אדה"ז) מזרע האשה, מעלת אתעדל"ת, עבודת ישראל, חידוש דמ"ת. סדר הפירושים הוא, תחילה עבודה מלמטה להמשיך מלמעלה אור פנימי השייך לעולמות. עי"ז יתגלה מעלת אתעדל"ת גופא, המשכת העצמות. ב' ניסן, השבת הראשון דמעשה בראשית במחשבה שייכותו לבעל ההילולא ולבנו יחידו ממלא מקומו, כי ע"י הדרושים של בעל ההילולא שהוא הרמב"ם דתורת החסידותובפרט ע"י התייסדות תו"ת, הותחל שלב חדש בהפצת המעינות, ולאחרי זה, ע"י כ"ק מו"ח אדמו"ר, נעשה ההפצה עוד ביתר שאת ויתר עוז. שזו היא ההכנה והכלי לאתי מר דא מלכא משיחא.

בחינת 'זה' ובחינת 'כה'. לפעמים הם בחינת ז"א ומלכות. כמו כן חכמה נק' 'זה' לא רק לגבי בינה אלא גם לגבי חיצוניות הכתר שלמעלה ממנה שנקרא כ"ה. כי חכמה היא ענין עצמי ונק' זה כי התגלות כל המדריגות כפי שהם מצד העצם הוא על ידי חכמה. החודש, מלכות. הזה, ז"א. החודש הזה - יחוד ז"א ומלכות, שמשא וסיהרא בשרשו הוא יחוד חו"ב, ונעשה לכם, כי מבחי' חכ' אין יניקת החיצונים, כמו כן בעבודה, ביטול עצמי מחכמה שבנפש.

עבודת חידוש וקידוש הלבנה בחודש הזה, בכל אדם וכל יום, התחדשות וביטול והליכה מקטנות לגדלות עד שמגיע ללא שניתי, קיימא סיהרא באשלמותא. שלמות השלום דלעת"ל. "כח מעשיו הגיד", ל' המשכה מלמעלה, כח לירידה צורך עליה עד לעצמות א"ס ב"ה. לכן כתב טענת אוה"ע "לסטים אתם" כי פנימיות הצמצום עצמו הוא הגילוי. אור נעלה, ישת חשך סתרו. בתוך 'נחלת גוים' יש 'כח מעשיו'. תוספת אור עליון. לכן פתח בבראשית, לגלות מטרת הצמצום, לא רק שהוא שובר (ברעכט דורך) את החושך אלא החושך עצמו מאיר, מיניה וביה אבא לשדי ביה נרגא. מעלת הבע"ת על הצדיקים. למלא שליחות בעולם להשיב ולהחזיר כל הענינים שבעולם לשרשם האמיתי.

תשרי, טבע, טבעו בים, שיכול לטעות. ניסן, נס, הרמה וגילוי שיהיה נראה האמת. ענינם בהשתל'; אורות וכלים, נפש וגוף, סובב וממלא. בעבודה: עשיית מצוה כמחויב ע"פ דין, והידור מצוה עד למס"נ, צדקה יותר משליש, אינו מתחשב בשום חשבון. בכל מאדך. אמנם סדר העבודה מתחיל מתשרי דעתיקיא קרו לי' ראשון, כי יש מעלה בטבע, ומשם נשפע מעלה זו גם בניסן. ולאחר "וואס מהאט דורכגעטאהן" שפעלו כדבעי עבודה זו עד סוף חודש אדר באים לעבודה דניסן למעלה ממדוה"ג ומשם נמשך הנהגה זו לי"ב חדשי השנה, ז"ה גימטריה י"ב. עבודה דלכתחילה אריבער, מראה באצבע ואומר זה, אותות ומופתים שע"י הצדיקים בעל-שם'סקע הנהגה ועבודה במס"נ למעלה מכל מדידה והגבלה.