מאמרי פרשת מטות

כשם שאצילות ממוצע בין א"ס לנבראים, כך ק"נ ממוצע בין קדושה לגקה"ט. יש בו משניהם בענין אחד. כגון תענוג מדבר היתר, או שיעלה לקדושה (היתר) או שירד לקלי' (איסור) אך גם ההיתר שייך לאיסור. וישנם בזה ג' אופני עליה: א. בירורים - התלבשות בהיתר לעלותו, צדיק, ביטול היש, בריאה, בספי' ז"א ומלכות. ב. נדרים - פרישות מעוה"ז, חסיד, ביטול במציאות, אצילות, בינה. כ"ז מלמטה למעלה, שייך לעולם. ג. חכם מתיר הנדר - מלמעלמ"ט, התהפכא חשוכא לנהורא, כמו אכילת שבת בשר שמן ויין מבושם, בספי' הוא חכמה. זה המשיך משה (חכ' שבכתר, מופלא בסנהדרין) לראשי המטות (מוחין דז"א) שיוכלו להתיר הנדר "זה הדבר" משה נתנבא בזה, חכ', לראשי המטות שיהפכו חשוכא לנהורא.

חילוק בין עבודת השבטים לעבודתו של יוסף כמבואר לעיל. יוסף, עובדי ה' בנשמתם. יכולים לעלות גם את הגוף ע"ד חכם עוקר הנדר מעיקרו. שבטים, עובדי ה' בגופם, הגוף תופס מקום ומבלבל, צריך לנדרים סייג לפרישות. משה התנה עם בני גד וראובן שיעברו חלוצים בכיבוש הארץ, מס"נ, אז יוכלו גם לברר גופם, "ונכבשה הארץ", משכני אחריך נרוצה לשון רבים, שנעשה יתרון ומרוצה גם לנפש האלקית. זהו גם תוכן העבודה עתה בחו"ל ובזמן הגלות עי"ז זוכים לירחיב ה' את גבולך כיבוש ארץ קיני קניזי וקדמוני שיהיה גם הם קדושים בקדושת הארץ.