סיכום מאמרי מאמרי שבת שובה

ש"פ האזינו ח' תשרי שבת שובה. לכללות המאמר ראה ד"ה שובה ישראל תרצ"ו. נדפס אז בקונטרס (קיח) שיצא לאור לחודש תשרי. נדפס אח"כ בסה"מ קונטרסים ח"ג ובסה"מ תרצ"ו. מאמר רחב בענין העבודה ויחוד הוי' ואלקים תשובה ותיקון כשפגם בשם הוי'. כללות הענין מבואר באור התורה דרושים לשבת שובה ס"ע א'תצו ואילך.

ש"פ האזינו, שובה. המשך למאמר דר"ה ד"ה תקעו. לכמה עניני המאמר ראה אור התורה דרושים לשבת שובה ולד"ה מי אל כמוך תרכ"ח (נדפס בסה"מ תרכ"ז). כאשר הבירורים בשלימות אז ההמשכה כראוי. "ואכלת ושבעת" אז "וברכת". למעלה מזה כשמדקדקים בכזית וכו' אז "ישא ה' פניו אליך". השלימות בחיבור צדיקים ובע"ת, "וישם לך שלום". עשיר ועני. בעשי"ת לאחר עבודת התשובה דשופר, מצד יחידה מגיע לבחי' יחיד.

ש"פ וילך שובה, וא"ו תשרי. המשך למאמרים שלפני זה. נאום הגבר הוקם על שהקים עולה של תשובה, תשובה עילאה מצד הכריתת ברית. לנשמה בגוף, כלי ריקן, תכלית הביטול. גדולים מעשה צדיקים.

מעלת התשובה דשבת. ראה לקו"ש חי"ד ע' 143 ונזכר במאמר זה. לכללות המאמר חוץ מד"ה שובה שבלקו"ת סז, ג. ראה המשך תער"ב ח"ג ע' א'שמה ואילך. בענין "עד" שכולל גבול ובל"ג, זמן ונצחי, הוי' ואלקים, ומשם מגיע לתשובה שלימה.

ש"פ האזינו, שבת תשובה, המאמר הוא המשך למאמר שלפניו ד"ה יבחר לנו גו' דראש השנה שנה זו (תשכ"ג). וראה לקו"ש ח"ד ע' 1149 נקודת מאמר זה. יצא לאור מוגה "לקראת ו' תשרי, יום היאָרצייט של הרבנית הצדקנית מרת חנה.

ש"פ האזינו, שובה. מתחיל בהמשך לד"ה אחת שאלתי דיום ב' דר"ה, וממשיך על יסוד מאמר מאדה"ז ד"ה ועתה ישראל תקס"ב מבאר החילוק בין "לתבונתו אין מספר" ו"אין חקר לתבונתו". ב' מיני עבד, קב"ע ועבודת האדון, ומעלת הקב"ע שפועל עליה בכל מצב גם כשאינו מתפעל הוא מתגבר מצד המקיף. "כאן ביחיד" למטה מצבור מתגלה בחי' יחידה.

ש"פ וילך, שובה. וא"ו תשרי. בכללות הוא המשך לד"ה זה היום תחילת מעשיך דר"ה. מעלת האחדות דר"ה יותר ממ"ת, אף שהי' גילוי מלמעלה מהתחלקות (מבאר בעומק החילוק בין פשיטות שבאורות וכלים, כח ושם) הגילוי בתורה בא בפנימי אבל ר"ה נמשך העצם בגילוי ועושה אחדות גם למטה. מעלת שם על אור וכח. לכן עבודה דר"ה אמירת אותיות, ביטול עצמי. גם עשי"ת מתקן ע"ס ועשר כחות הנפש להמשיך בהם אור עצמי.

ש"פ האזינו, שובה, ו' תשרי. מיוסד על מאמר אדמו"ר מהר"ש ד"ה מי אל כמוך תרכ"ח (נדפס בסה"מ תרכ"ז) במעלת הביטול לשארית נחלתו, שמשים עצמו כשיריים. חילוק בין תפילת משה ודוד, ב' אופני ביטול. כמה עניינים הם בהמשך לד"ה מן המיצר שנאמר בר"ה.

ש"פ האזינו. מאמר רחב, מביא מאדמו"ר מהר"ש ד"ה הצור תמים פעלו דש"פ האזינו תרכ"ז (נדפס בסה"מ תרכ"ו) מבאר דברי הזהר על הפסוק שיר המעלות ממעמקים. ביאור ענין הנסירה למעלה (המשכה בסוד שורש ובסוד תוספת ע"י יחוד פנימי) ובעבודת האדם, גורעין ומוסיפין ודורשין, בהמשך לד"ה תקעו דיום ב' דר"ה. הקשר לממעמקים קראתיך, שהוא העבודה דדורשין בכל מאודך. ושייך לכל בני עלמא. כמובא בזהר.

מהתוועדות יום ג' וא"ו תשרי. מאמר קצר כעין שיחה. מיוסד על כללות הדיוקים במאמרי שובה בלקו"ת בענין עד ה' אלקיך וכל פרטי הכתוב. וראה ד"ה זה בסה"מ תרח"ץ ותד"ש.

ש"פ וילך, שובה, וא"ו תשרי. מיוסד על מאמרי שובה בלקו"ת. מזכיר מאמר תקעו תרכ"ט "מאה שנה" בהמשך למאמר דר"ה. מבאר מעלת התשובה דשבת בחי' ישראל "עד" לשלימות הכפרה למעלה מקורבנות.

וא"ו תשרי. המשך למאמרים שלפני זה. ענין עדות ושבועה בעבודה דר"ה. נשבעין לקיים המצוה. העבודה בכוחות עצמיים. חודש השביעי, משובע ומשביע לכל השנה שתהי' עבודה בכחות עצמיים. שנשבע לאבותינו, גילוי ענין האבות. שייך לעשי"ת כאן ליחיד. יחידה. וגם שובע כפשוטו.

ש"פ האזינו שובה. מיוסד על מאמר שובה ישראל לאדמו"ר מהר"ש "מאה שנה" (נדפס בסה"מ תרכ"ט ע' שנח). ביאור תשובת התורה והקב"ה במה תכפר הנפש החוטאת. תיקון נפש וגוף הפגם. חסר קצת בסיומו.

ש"פ האזינו, שובה. הוא המשך לב' המאמרים שלפניו ד"ה כי המצוה תש"ל וד"ה זה היום דר"ה וראה גם ד"ה דרשו שלפניו. מיוסד על ד"ה תקעו ושיר המעלות עדר"ת מהמשך תער"ב. ועוד. תשובה וסליחת עוונות אינו ניחום ושינוי כבאדם, אלא שמגיעים לתענוג עצמי שלמעלה מהרצון דמצות, ונמשך רצון חדש. בכח נש"י המושרשים בעצמות ומלובש בגוף לפעול זאת.

התוועדות יום ג' וא"ו תשרי. הוא המשך למאמרים שלפניו, מד"ה כי המצוה דפ' נצבים תש"ל ואילך. אמירת שיר המעלות ממעמקים להמשיך מלכות מי' עומקים בכל ע"ס וי' כוחות הנפש. מעצמות "ארוממך" עד למטה "עשית פלא". לברר הקליפות "עשית מעיר לגל" ע"י מס"נ וקב"ע ממעמקים, בקשו פני. בהמצאו, ליחיד, פשיטות העצמות מצד יחידה שייך לכ"א.

ש"פ וילך, שובה, וא"ו תשרי. המשך למאמרים שלאחריו ד"ה ולקחתם לכם וד"ה כי חלק ה' עמו. כולם מיוסדים על מאמרי אדמו"ר מהר"ש תרל"ב "מאה שנה". כח ישראל לתקן תוהו עד שלימות דלעת"ל, עולם על מילואו נברא, בכח שם הוי' שניתן בפנימיות במ"ת עושים "עד" לטובה, מהפכים דין לרחמים.

מהתוועדות יום ה' וא"ו תשרי. המשך לד"ה זה היום דר"ה ונמשך במאמר לאחריו. עיקרו מיוסד על המשך מאמרי ר"ה ושובה תרצ"ה. מעלת ישראל בהשלמת הכוונה דנתאווה כו' בתחתונים. לכן בעלותם על שמים וארץ כמפורש בהאזינו השמים וגו'.

ש"פ האזינו, שובה. המשך לד"ה שובה דלעיל. מביא מלקו"ת ג' פירושים ב"עד", הפסק; נצחי; קישוט. כל המדריגות שבכתר. עד בכלל (פנימיים) ולא בכלל (מקיפים) תשובה מגיע לבחי' "לא עד בכלל". התכלית הוא החיבור ביניהם, מצד שרשו בעצמות ולפעול דירה בתחתונים. שובה גם לישראל.

ש"פ האזינו, שובה. המשך למאמר דר"ה ד"ה שיר המעלות ממעמקים המיוסדים על המשכי ר"ה תרס"ה ותש"ג בענין העבודה מעומקא דליבא לעורר עומק למעלה ג' דרגות ברצון גלוי, קדום, והמוחלט בעצמותו. שהם ג' מקיפים. חי', יחידה, ועצם הנשמה. לגבי ישראל גם הצמצום הוא עוון, עיוות ועיקום.

ש"פ וילך שובה. הדיוקים, חוץ מלקו"ת, ראה גם שובה תרצ"ה בסה"מ קונטרסים ח"ב. שובה לי-ראש, תשובה עילאה. מגיע לאנכי לקוצו של יו"ד ומתקן הפגמים בשם הוי'. אמרו אליו כל, שאתה כל וכללות הכל לכן תשא עוון ומהפך לזכויות.

ש"פ האזינו, שובה. הוגה בשעתו בכותרת "הנחה". נזכר בו שיחות ומאמר שלפניו ד"ה זה היום דר"ה. דילוג דתשובה פועלת בתומ"צ. ישראל "עושין רצוש"מ" גם אם "כשלת בעוונך", רק כשלון. יהפכו לזכויות. שבת שובה מתקן שבתות שנה העברה ופועלת על שנה הבאה.

וא"ו תשרי. מאמר זה וש"פ האזינו, הם המשך ב' מאמרים מוגהים, מבארים בעומק גדול ענין "עד הוי' אלקיך" בעבודה דסו"מ, יראה, ממכ"ע. ועש"ט, אהבה, סוכ"ע. בקש שלום, תורה, ביטול לעצמות. בכל לבבך, נפשך, ומאודך. שובה ישראל עד הוי' אלקיך הוא התכללות כולם.

ש"פ האזינו. יצא לאור בקונטרס שבת תשובה-מוצאי יום הכפורים – תש"נ, "לקראת שבת תשובה, ולקראת יום הכפורים .. שבו מדובר גם ע"ד יוהכ"פ". "עד" בכלל ולא בכלל, השתלשלות ולמעלה מהשתלשלות. ב' עניני בהוי' אלקיך. ב' ענינים ביוהכ"פ שבת שבתון היא והוא. חידוש דתשובה הוא בתומ"צ שלאחריו. קחו עימכם דברים, תומ"צ.

ש"פ וילך, שובה. מביא מדרושי רבותינו נשיאנו על הפסוק. כן מזכיר המאמר דר"ה ד"ה מן המיצר. שובה גם לצדיקים. עוון בירידת הנשמה וספי' המלכות וגם שם הוי' למטה.

מוצאי שבת פ' וילך, שובה, וא"ו תשרי. ממעמקים, עומק לפנים מעומק, העלם שאינו במציאות. כמעלת השם שפועל על העצם. ישנם שמות תואר, ע"ד "פני האדון ה'" כדי לעורר ולא פעל ישות. ישראל מקדשי שמך. למעלה מזה שם האדם שאינו תואר, קשור לעצם למעלה מטעם ונפנה בכל עצמותו. מעמקים שבאדם, הזזת עצמותו.

ש"פ האזינו, שובה. יצא לאור מוגה בשעתו "י"ג תשרי, ה'תש"מ". יחוד הוי' ואלקים בעליה ובהמשכה. שופר מעורר עצמות וממשיך לחיצוניות העולמות. שובה ישראל עד ב' ענינים הנ"ל. ר"ה, ראש ונמשך לכל השנה. שופר וחצוצרות.

ש"פ האזינו, שובה. יצא לאור בקונטרס שבת תשובה-ו' תשרי – תשמ"ט. תשובה דסו"מ ועש"ט ובקש שלום. נפש רוח נשמה. סו"מ שייך לכל ישראל גם לצדיקים שעבודתם במציאות, עד ה"א, ביטול במציאות. תשובה דשבת ע"י שהוי' כאלקים יחשב. תשובה דנשמה עושה עילוי בנפש ורוח כפי שהם במקומם.

ש"פ וילך, שובה. מזכיר בו המאמר דאתם נצבים שלפנ"ז בענין יעקב וישראל. תשובה ליעקב שיהיה ישראל, במצוות. ולישראל ידלג שור בתורה. עד לעילוי אין קץ. אך צריך להמשיך לכלים דתומ"צ, קחו עימכם דברים. ולשוב לעוה"ז, ושובו אל הוי' שיהיה נגלה כבוד ה'.

ש"פ האזינו שובה. "עד" לשון נצחיות ותוקף דתשובה, במקום שבע"ת עומדים, גם. דרגות נמוכות. ולמעלה מזה יחוד הוי' ואלקים עד להוי' שבעצמות. והתכלית קחו עימכם דברים תומ"צ וקרבנות ונשלמה פרים שפתינו, עד לשלימות דלעת"ל.

מהתוועדות א' בש"פ האזינו, שובה. לענין בחירה הוא בהמשך למאמרי ר"ה. ישראל פועלים נצחיות במלכות מקור ההגבלה והזמן וממשיכים כתר. עושין רצונו של מקום. רצון חדש חודר לכל כוחות הנפש "ונשלמה" לשון שלימות בכל דצח"מ. כי ישראל מושרש בעצמות, יבחר לנו את נחלתנו ונמשך בגאון יעקב סלה לנצח ובגשם.

מהתוועדות א' בש"פ האזינו, שובה. מתחיל עם מאמר אדמו"ר הצ"צ בד"ה זה. ביאור ענין אליו ולא למדותו ע"פ מאמר אדה"ז בסידור שער הק"ש ד"ה איתא בספרי. בעשי"ת אף שהיחיד כמו הרבים מ"מ יש תוספת מעלה בתפילת רבים. גם ההמשכות למעלה מהשתלשלות יומשך בהשתל' בפרטים.

ש"פ וילך, שובה, וא"ו תשרי. מיוסד על מאמר שבת תשובה תרנ"ה שכנראה מיוסד על ד"ה כי ביום הזה בלקו"ת אחרי (הב') תשובה, החזרת פנים בפנים ע"י תורה שמלובש בו אוא"ס למעלה מהעולם, כשלג ולא כקרח. צמצום בשביל הגילוי. תורה לא רק לפעול קיום העולם אלא "אין עוד", כל מציאותו הוא אלקות. לפני ה' תטהרו, תורה אינה מקבלת היפך הטהרה.

ש"פ האזינו שובה. מיוסד על ד"ה זה תש"ז "ארבעים שנה". אין בזה בקשת צרכיו אלא תענוג מהתקשרות לאלקות. כי פועל בנין המלכות משרשה ברדל"א. ונמשך בבחי' נקודה, ולא בהרחבה והתפשטות. ב' עניני נקודה ופרצוף. התפלה צ"ל מעומק דלמעלה עד לעצמות.

מהתוועדות א' דש"פ האזינו שובה. לאחר הזכיה דר"ה אין תשובה על חטא אלא שהולך בדרך עקומה בסכנה רוחנית. ע"י שתורה ודרכיה יהיו אלקיך כוחך וחיותך תהיה עבודתו בדרך הישר. אלא שאין זה עדיין לשמה כי חושב על עצמו. וממנה יבוא לשמה, ושובו אל הוי' סתם ללא כוונה לעצמו. והתכלית הוא שיומשך למחדו"מ ונשלמה פרים שפתינו.

ש"פ האזינו, שובה (ב). ענין התשובה שעולה ומוסיף בעבודה. מהות התשובה שעולה למצב שלאין ערוך. ממעמקים, הוא עליה לעומק לפנים מעומק שלמעלה ומשם ממשיך להוי'.

ש"פ וילך. שובה, וא"ו תשרי. מאמר האחרון בסר מאמרי הרבי לאורך השנים. כשלון ברגל גורם ירידה לראש. לכן צריך שהוי' יהיה אלקים וצמצום לגבי עצמות ויורגש בפנימיות, אלקיך. לזה צריך קחו עימכם דברים. למעלה ממדוה"ג, מוספים כהלכתם, כי כשלת בעוונך לכן בכוחו לעלות למלעלה ממדוה"ג. כמו המהלך במדבר שממשיך קדושה לימי החול. במאמר המוסגר: יש להעיר על דבר פלא, שלא מצינו דרושים בלקו"ת על פ' שופטים ועל פ' וילך, אף שפ' וילך אינה חלה תמיד בשבת שובה, ויש דרושים שנתבארו בהם כמה פסוקים מפרשה זו. ועל פי דברי כ"ק מו"ח אדמו"רי שגם בסיפורים צריך לדייק בפרטי הדברים. היינו פרטי הזמן והמקום של הסיפור, אף שאינו נוגע לגוף הענין, כ"ש וק"ו שכן הדבר לענין דרושי חסידות ובפרט כספרי היסוד דתורת החסידות, תורה אור ולקו"ח. שצריך לדייק בכל פרט.