סיכום מאמרי פרשת נשא

ג' אופני הילוך בלי גבול "נשא את ראש", עליית הראש לכתר, רצון, ע"י בני קהת נושאי הארון ובני גרשון נושאי יריעות, פנימי ומקיף, "זנתתי לך מהלכים" ב' עניני הילוך בל"ג, רעותא דלבא (גרשון) ותורה ומצוות (קהת)"בין העומדים" בני מררי נושאי הקרשים. וגם בהם נפעל הילוך ע"י העגלות שרומז על הנה"ב. הילוך בל"ג ע"י אהבה של הנה"ב לאחר בירורה. בני גרשון פועלים הילוך גם בנה"א, הן עגלות והן משא ("אחריך נרוצה") ובני קהת נושאי הארון, הילוך בל"ג מצד השורש האמיתי דנה"א שאינו שייך כלל לנפש הבהמית (עגלות), ולכן הי" עיקר משאם הארון, ענין התורה, "הביאני המלך חדריו" נפעל במ"ת בחג השבועות. אמנם הילוך בל"ג שע"י הירידה למטה בעבודה דבירור נה"ב דוקא, יתגלה לעתיד לבא.

אריכות הסיפור דמנין בני לוי, דיש ענין"שאו את ראש בני ישראל" בעבודת כ"א, והמנין נעשה ע"י משה רבינו, בחי' משה שבכ"א. שבמשכן היו ג' מדריגות כלליות, כנגד ג' מדריגות כלליות שבעולם ובעולם קטן זה האדם. עבודת האדם לפעול בבריאה"ויכולו" לשון שלמות, ולשון כליון, שיפעול כליון ותשוקה להיות לו ית' דירה בתחתונים, ועי"ז נעשה שותף להקב"ה במעשה בראשית. גם בעולם מלשון העלם. ע"י העבודה דבני גרשון קהת ומררי, מקיפים ופנימים, סו"מ ועש"ט, מצוות עשה ומצוות ל"ת, כללות ענין הלויים, "וילוו עליך וישרתוך", שנעשה אמיתית ההתחברות וההתאחדות עם הקב"ה, וזהו ענינו של כל אחד מישראל. וצ"ל גם עבודה פנימית וגם מקיפים מעלת התורה, שאף שהיא בח מקיף, פועלת ומגינה, כמארז"ל אני חומה זו תורה.

חידוש דמ"ת העבודה בגשמיות, תחתונים יעלו למעלה עד שעושה מגשמיות רוחניות. ע"י שמשה קיבל תורה מסיני, שהיה כלי לגילוי אור החכמה לכן ידע מקיצור הדיבור בתושב"כ את כל פרטי המצוה ותושבע"פ והיו אצלו בחי' אור ברור, גם מסירת התורה מדור לדור הוא ע"י משה דוקא, ענין הסמיכה, שנסמך מקבל אור חכמתו של משה. המשכת אור החכמה מתושב"כ לתושבע"פ הוא מבחי' מדות שבחכמה, כפי שאורייתא מחכמה נפקת, ששה סדרי משנה, מדות, ומשם נמשך לכל הפסקי דינים דתושבע"פ. לכן מתחיל בזה פרקי אבות,שענינה תיקון המידות, כי קבלת ומסירת התורה באה מהשתל' מחכמה למידות, ולימוד היא הכנה ואתעדל"ת למתן תורה.

ע"י הליכת הלוים במדבר עם המשכן, העמדתו ופירוקו, פעלו תיקון במדבר, ובפרט ע"י נשיאת הארון, ענין התורה. בני קהת גרשון ומררי, תורה אהבה גבורה. ישנם בלימוד התורה גופא: מררי, "נפשי כעפר לכל תהי'" , זרוק מרה בתלמידים, בירור אמיתת התורה בלי להתחשב בדעתו וסברתו; גרשון ,לימוד התורה מאהבה; קהת, שלימו ת הלימוד באופן ש'אני המשנה המדברת מפיך'. לכן עיקר הנשיאות ראש הוא מבני קהת, שלימות לימוד התורה'מאן מלכא רבנן', וטפל איליהם בני גרשון ובני מררי, לימוד התורה באהבה וביטול .

על שלשה דברים העולם עומד, ע"י ישראל ותורה שבשבילם נברא העולם, ארץ יראה ושקטה. ג' עטרות דמ"ת כנגד ג' קדושות, א', המשכת קדושתי למעלה מקדושתכם ע"י קו העבודה, תפילה , ב' המשכת או ר מלמעלה למטה בעבודה בכל לבבך ובכל נפשך, קו הגמ"ח, כללות המצוות. ג' המשכה מלמעלה יותר ע"י תורה חכמתו ית'. ממוצע ונותן כח לב' קדושות הנ"ל, ירידת הנשמה צורך עלי' ע"י עבודה למטה, שחורה אני ונאוה, ע"י התלבשות בגוף ונה"ב מתאחד עם עצמות יותר, ע"י העבודה בג' קוין"ולאמר לציון עמי אתה" את עמי בתכלית ההתאחדות עם עצמותו ומהותו ית'.

ההוראה בענין המסעות בכלל, שגם בהם יש הוראה מיוחדת בעבודת האדם, שהרי הם קשורים עם ענין הקמת והורדת המשכן, גם מלפני הקמת המשכן צ"ל הוראה דמעשה אבות סימן לבנים. כללות עבודת האדם עלי אדמות היא להיות בבחי' מהלך ונוסע מלמטה למעלה לעשות לו ית' דירה בתחתונים. מסעות לפני המשכ ן, עבודות שניתן לקיימם בקלות כמו שגופו כורע בעצמו כששומע מודים מהש"ץ ואינו צריך התבוננות לזה, או אדם בעל צדקה בטבע, שמיד שצריכים לתת צדקה נותנים כי הם גומלי חסדים מצד נה"א. עד"ז ביישנים ורחמנים ועד"ז בלימוד התורה שמתמיד בטבעו ונקל ללמוד תורה. לכאו"א יש עני נים בעבודה שקל להשיגם. וזהו ענין המסעות שלפני בנין המשכן. אמנם רוב המסעות הם לאחרי בנין המשכן, לפי שרוב עבודת האדם היא ע"י עבודה ויגיעה בהשתדלות יתירה, וצריך לנתינת כח לזה מהמשכן. הוא החילוק בין עובד אלקים ואשר לא עבדו, אינו דומה שונה פרקו מאה פעמים ל מאה פ עמים ואחת, לפי שמאה פעמים זהו טבעו ורגילותו ואינו צריך השתדלות יתירה לזה, אבל הפעם הק"א הוא יותר מרגילותו. הנתינת כח לזה הוא מגרשון קהת ומררי, תורה עבודה וגמ"ח, פנימיות התורה, תפילה, וקיום המצוות, וכולם כלולים זה מזה, לכן בכולם צ"ל נשיאת ראש, ומעלה בכל אחד , לכן גם רשב"י היה בו ענין התפילה וגם הפסיק לסוכה, כמנהג נשיאי חב"ד לאגוד לבדם את הלולב בסוכה.

"כה תברכו גו' יברכך גו' ואני אברכם", ברכת כהנים נעלית יותר משאר הברכות, יש בה גם מעלת תפילה לפעול ענין חדש. "תברכו" אותיות בכתר"ו, המשכה מכתר. הסדר מלמטה למעלה, "יברכך גו' וישמרך", בסדהש"ת. "יאר גו' ויחנך", המשכת מלמעלה עד"ויחנך" לשון חן, למעלה ממדוה"ג. "ישא הוי' פניו אליך", הקב"ה נושא פנים לישראל כי מדקדקים על עצמם עד כזית ועד כביצה, שעולים לדרגא נעלית יותר משביעה, ומעלים את הניצוצין ע"י הברכה. כזית שם אדנ–י וכביצה שם הוי', יראה עילאה ויראה תתאה, חכמה עיל אה וחכמה תתאה. כללות העבודה לפנים משורת הדין. ע"י עבודה נעלה כזו ההמשכה היא שלא בערך, בבחי' נשיאת פנים. הכלי לזה, "וישם לך שלום", תורה. "ושמו את שמי" המיוחד והמפורש ושם העצם. " ואני (אין) אברכם", במקום הכי תחתון, בטבע, ברכה בראש וברכה בסוף. המשכה זו ע"ד המבואר במאמר דשבועות ה' ענינים, א' "ואהי' אצלו אמון" , ב' "ואהי' שעשועים גו'", ג' "משחקת לפניו בכל עת", ד' "משחקת בתבל ארצו", ה' "ושעשועי את בני אדם", דגם בפסוק זה ההמשכה היא מענין החכמה שבכתר. מ"יברכך" עד"ואני אברכם".

ברכת כהנים, "יברכך, ואני אברכם", באופן ד"עד מהרה ירוץ דברו", המשכה במהירות ללא שום עיכוב כלל, כהנים זריזים הם, באופן ד"כה תברכו גו" שאומרים דבר הוי" בלבד, לכן ההמשכה היא מדה כנגד מדה, שממשיכים להיות"ואני אברכם" באופן ד"עד מהרה ירוץ דברו". מעלה בברכה שהיא לשון ציוי על תפילה לשון בקשה. ומעלה בתפילה שפועל רצון חדש למעלה מהמקור, על ברכה לשון המשכה רק מהמקור. אלא שבתפילה שייך מניעות ועיכובים משא"כ ברכה שנמשך עד לממון היקום שברגליהם עד לשמירה ממזיקים ונמשך לעם שבשדות, עשיו איש שדה, ועם לשון גחלים עוממות לגלות בו אש הנשמה הטהורה. ברכת כהנים נמשך מכלל לפרט, ע"ד תורה כללות ופרטות נאמרה עד לכלל דאנכ"י ולמעלה לזה לאל"ף ולקוץ שמעליו, ומשתלשל לנקודה קמץ אל"ף א, לכל הנקודות והטעמים. ג' ברכות עד שלום, ג' דרגות חיבה, ג' רגלים.

מסעות המדבר להכניע הלעו"ז, נחש שרף ועקרב ג' קלי' הטמאות, וצמאון אשר אין מים, קליפה הד'. לפני המשכן נתבטלו ע"י העננים, אח"כ ע"י הארון שבמשכן, הוא הכנה לגילוי דלע"ל עד לעצמותו ומהותו ית', כח הפועל בנפעל בעוה"ז התחתון. ההכנה לזה בבנין המשכן במדבר ובמשכן שבנפש כל ישראל פנימה. כלים יריעות וקרשים בעבודה: כלי המשכן, הארון, ענין התורה; יריעות, תפילה, מקיף, עבודת המדות; קרשים, עמידה וביטול, שעומד על מעמדו, "עצי שטים עומדים", אף שצ"ל מהלך בכ"ז הי' המשכן מעצי שטים עומדים, כי יסוד והתחלת העבודה צ"ל באופן של ביטול בתכלית. אפילו בעצים, צומח, צ"ל עמידה וביטול. ביהמ"ק הי' מאבנים ועפר. תוקף הביטול. לאח"ז צ"ל הליכה ועלי' דקרשים, בחי' צומח, ולמעלה יותר, היריעות שהם מן החי. במררי (ביטול) לא נאמר"נשא את ראש"; בגרשון (תפילה) נאמר נשיאת ראש שהם טפלים לבני קהת; בקהת (תורה) נאמר נשיאת ראש מצ"ע, כי עיקר ענין נשיאת הראש היא בתורה. גם סדר העבודה בכל יום ויום, דתחילת כל יום הוא בענין הביטול בתכלית, מררי ועמידה, אח"כ תפילה, עבודת בני גרשון, ואח"כ לימוד התורה, עבודת בני קהת.