מאמרי פרשת ויקהל-פקודי

פסח, יצי"מ, בחי' בתי, מקבל דלית לי' מגרמי' כלום. שבועות, מ"ת, בחי' אחותי. סוכות, בחי' אמי. בניסן עתידין ליגאל, גילוי עצמות א"ס ע"י ביטול דבתי דוקא. כי תלוי במעשינו ועבודתינו בביטול בזמה"ג. עבודת התשובה "בסוף גלותן" נרגש שאין זה מצ"ע אלא מפני "שהבטיחה תורה". יש בו חיבור ניסן ותשרי, תשובה בכח עצמן ומצד הבטחת התורה. הכח לחיבור זה הוא כי תכלית הכוונה בהבריאה דתשרי הוא בשביל הגילוי דניסן. לכן התחלת התורה בגלוי הוא מ'בראשית' ובפני' הוא מ'החודש'. ומתגלה בעולם "כה" דרגת "זה". [הנחה בלתי מוגה: 'בתי' גורם המשכה נעלית ביותר אף שהוא בתכלית הירידה. מס"נ בזמן הגלות אף ש"אותותינו לא ראינו", הסתר בתוך הסתר, מ"מ אינו בוש מהמלעיגים (שנוגעים רק כשהוא מציאות, ער אלס ער), מהן היה משה עניו באמת, לא מעלת מוחין ומדות אלא התוקף דקבלת-עול.]

תורת הבעש"ט, באחד בניסן ר"ה למלכים שבו מתמנים כל השרים ושלטונות העולם. תורת הרב המגיד, החילוק בין חודש האביב א"ב כסדרן לתשרי א"ב למפרע. ענין ר"ח שלאחר תכלית העלם מתחיל להאיר, מולד הלבנה, בחי' זה, מראה באצבע כזה ראה וקדש. העבודה דער"ח ור"ח, הקדמת הביטול ד"נפשי כעפר לכל תהי'" דער"ח תשובה ויוכ"פ קטן, נעשה "פתח ליבי בתורתך" המשכת מוחין חדשים ונתחדשים כל הענינים כנגד י"ב חודש י"ב שבטים, כל אחד במסילתו יעלה. ר"ח ענינו יחוד שמשא וסיהרא, יחו"ע ויחו"ת, נהורא תתאה ונהורא עילאה, הוי' דלתתא והוי' דלעילא, עד לשלימות דגאולה העתידה, ראשון (כתר) לחדשי השנה ולכם לישראל כפי שהם למטה גם בעבודה דיחו"ת.

שייכות קידוש החודש לקרבן פסח, לאחר הקדמת ביאור ענין ר"ח מבואר הפלאת ר"ח ניסן. ר"ח מגיע לאחר ביטול ד"יפקד מושבך" דער"ח. ביעלה ויבוא אומרים "ויפקד ויזכר", גם ער"ח נק' יוכ"פ קטן, אח"כ יורד ומאיר אור חדש בר"ח עד ליום ט"ו דקיימא סיהרא באשלמותא ומאז חוזר ביטול חדש. אבל ר"ח ניסן נק' "ראשון לחדשי השנה", ראשית העבודה ועיקרה ושרשה, קב"ע מצד העצם, היסוד לעבודה בחודשי השנה ע"פ טו"ד. על ר"ח נאמר "שער החצר הפנימית הפונה קדים גו' וביום החודש יפתח" גילוי קדמונו של עולם, כתר שלמעלה מהשתל' ע"ד ר"ה. ונמשך בסדהש"ת מאני ראשון לאני אחרון, באותיות א'מ'ת' בשוה. ענין הביטול דהחודש הוא הכנה והקדמה לקרבן פסח, יצי"מ בחי' דילוג ופסח, ענין המס"נ, "משכו וקחו לכם" לעיני כל מצרים, כך פעלו דילוג למעלה מעבודתם, אתעדל"ע מצ"ע. גאולה ביד רמה נגלה עליהם מלך מה"מ הקב"ה בכבודו ובעצמו וגאלם.