מאמרי י"ז תמוז

ש״פ בלק, י״ז תמוז, נדחה. בחדרו הק׳. מאמר זה הוא המשך למאמר שלפנ״ז. לכללות המאמר ראה בהנסמן לעיל. ״בש״ק זה נכנס כ״ק אדמו״ר שליט״א לבית המדרש בשעה 7:05, והיו אז כעשרה תלמידים בכל ביהמ״ד, ויאמר לר׳ דוד ראַסקין: גרייט צו די בחורים איך וועל חזר׳ן חסידות [תכין את הבחורים, אחזור חסידות]. בשעה 8:00 בדיוק נכנסו התלמידים לחדר קדשו, ויאמר מאמר דא״ח ד״ה והי׳ שארית יעקב גו׳ שארך כארבעים רגעים. החוזרים ר׳ י.כ. והת׳ א. ש״ט לא היו בעת אמירת המאמר. וכ״ק אדמו״ר שליט״א ציוה לסגור את הדלת לפני אמירתו. בתוך המאמר אמר עוד הפעם את החלק עה״פ והשב לשכנינו שבעתיים, דקאַפּיטל ע״ט. התלמידים אומרים כי פניו הק׳ היו נוהרים, לעומת הרצינות בעת האמירה דש״פ זכור״ (יומן א׳ התמימים).

ש״פ בלק, י״ז תמוז (נדחה). המאמר לא הגיע לידינו לע"ע. מלבד העובדה שהי' מיוסד על המאמר דפ' בלק שנת תר"ם. בשיחה לאחר מכן קישר עם "המדובר לעיל (במאמר) בנוגע לכללות כל העולמות, שאף שישנם ריבוי עולמות עד אין מספר, כמ"ש ועלמות אין מספר, א"ת עלמות אלא עולמות, הנה בכללות נחלקים לב' סוגי עולמות: עלמא דאתכסייא ודאתגלייא, מן העולם ועד העולם. עד"ז בעולם קטן זה האדם, כללות כחותיו נחלקים לב' סוגים: העלם וגילוי, ובכללות הו"ע המחשבה והדיבור: מחשבה לעצמו (העלם), ודיבור לזולתו (גילוי). ועד"ז בעבודת האדם, שכללות העבודה נחלקת לב' סוגים: תורה – לעצמו, בחי' העלם; ומצוות – הקשורים עם זולת, הדבר הגשמי שבו נעשית המצוה, בחי' גילוי. והו"ע ההעלם והגילוי שבעבודת כל אחד מישראל, שצ"ל אצלו הן לימוד התורה והן קיום המצוות. בכללות הרי הם ב' הסוגים שבנש"י: מארי תורה ומארי עובדין טבין, וכמרומז בלשון הרמב"ם: "כל איש ואיש מכל באי העולם", שכפל הלשון "איש ואיש" רומז לב' סוגים הנ"ל.

ש״פ בלק, י״ז תמוז (נדחה). "ומקשה כ״ק מו״ח אדמו״ר בהמאמר ד״ה זה שאמר בשבת שלאחרי הגאולה די״ב וי״ג תמוז הראשון (בשנת תרפ״ז) בזמן דרעוא דרעוין, דבכל המקומות ההמשכה היא משם הוי׳ וכל הברכות באות משם הוי׳, ומהו שאומר כאן וברכו את הוי׳, שימשיכו ברכה בהוי׳". ״בין המאמרים שאמר כ״ק מו״ח אדמו״ר בשבת שלאחרי הגאולה די״ב וי״ג תמוז הראשון בשנת תרפ״ז, והיו אז ב׳ מאמרים ומאמר הב׳ הי׳ בזמן רעוא דרעוין, והמאמר הוא על פסוק שאו ידיכם קודש וברכו את ה׳״ (משיחת ש״פ בלק תשכ״ה).

ש״פ בלק, י״ז תמוז (נדחה). מאמר זה הוא המשך לד"ה זה די"ב תמוז דלעיל. חסר הסיום.

ש״פ בלק, י״ז תמוז (נדחה). מאמר שני מהמשך. מביא מש"כ באוה״ת לתהלים (יהל אור) עה״פ "הריעו לה' כל הארץ" ר"ת הלכה. "ויובן הענין ע״פ מ״ש במדרש עה״פ כי מראש צורים אראנו, מראש צורים אראנו אלו האבות.

יום ד׳ פ׳ פינחס, ט״ז תמוז. מאמר ג' מהמשך. "בזה הננו מו״ל המאמר ד״ה אך בגורל יחלק את הארץ מכ״ק אדמו״ר שליט״א שנאמר בעת ההתועדות דיום ד׳ פ׳ פינחס ט״ו תמוז (לפנות ערב) שנה זו .. יום ג' שהוכפל בו כי טוב פ׳ מטו״מ".

מוצאי ש״פ בלק, י״ז תמוז (נדחה). "ומבאר כ״ק אדה"ז במאמריו הנדפסים מתקס״ח ובביאורי הזהר לאדמו״ר האמצעי ולאדמו״ר הצ״צ, כל אחד בסגנון דילי׳ אך התוכן אחד הוא". לכמה עניני המאמר, ראה ד״ה זה תשכ״ח. תשל״ד. מבאר פסוקי מזמור (צט) השייך לשנות בעל הגאולה. וגם פסוק בקאפיטל של הרבי (עז).

ש״פ בלק, י״ז תמוז (נדחה). "הנה בנוסח זה מתחיל כ״ק מו״ח אדמו״ר בעל הגאולה את מאמרו בשבת שלאחר הגאולה [דאז נאמרו שני מאמרים, המאמר ד״ה ברוך הגומל, והמאמר ד״ה שאו ידיכם קודש גו׳. והמאמר הראשון הוא ד״ה ברוך הגומל]".