מאמרי שנת תשכ"ח

מאמר ראשון מהמשך. מפורש בו תורות מכל רבותינו נשיאנו. יצא לאור בקונטרס ראש השנה תשנ"ב, "לקראת ראש השנה .. כ"ה אלול, שנת ה'תנש"א". בשלשה הזדמנויות במשך חודש תשרי זה היה מאמר עם ד"ה זה.

יום ב' דחג הסוכות. מאמר ראשון להמשך. למקורות עניני המאמר ראה מש"כ להלן ד"ה הללו את הוי' (שהוא המשך אליו). וראה ד"ה חסידים ואנשי מעשה תשי"ט תוכן דומה.

שבת חול המועד סוכות. הוא המשך למאמר שלפניו ד"ה העושה סוכתו תחת האילן דיום ב' דחה"ס בענין שחורה אני ונאוה. ראה מאמרי חג הסוכות תרל"ג ותרל"ה לאדמו"ר מהר"ש. וראה ד"ה חסידים ואנשי מעשה תשי"ט. חסר סיום המאמר.

לכללות המאמר ראה ד"ה תורה צוה תרל"ד, תרנ"ד. בתחילתו מביא ממאמר אדמו"ר מהר"ש מאה שנה רד"ה במדרש רבה פ' תבוא תרכ"ח (סה"מ תרכ"ז). ד"ה הללו את ה' תרל"ד.

ש״פ בראשית, כ״ד תשרי, מבה״ח מרחשון (התוועדות א׳). "ומביא הצמח צדק באור התורה כמה פירושים בזה, אשר בכללות נחלקים הם לג׳ סוגים". מאמר ראשון בהתוועדות זו.

מאמר זה (התוועדות ב' המשך לשמח"ת) הוא שלישי מסדרת מאמרים המתחילים בפסוק זה, אשר נאמרו בתחילת שנת זו, מאמרים אלו קשורים כנראה גם עם ההתעוררות הרוחנית הגדולה שפקדה אז בעקבות הניסים הגדולים שהיו בשנה הקודמת במלחמת 'ששת הימים'. מאמר זה דומה ברובו למאמר אדמו"ר מוהריי"צ שנדפס ב"הקריאה והקדושה", שנאמר (ונכתב) לאחרי השואה ל"ע ול"ע, תשרי תש"ג ונדפס בסה"מ - אידיש וגם בקונטרס בפ"ע כ"ה אלול תשכ"ח. וראה בשיחה לאחר המאמר (בתו"מ סעיף כ"ו).

ש"פ נח בדר"ח מרחשון. ברשימות הצ"צ על תהילים "יהל אור" סימן ע"ד ט' על הפסוק אותותינו לא ראינו וגו' מציין למש"כ ברשימות לנ"ך על פסוק זה. המאמר נראה בהמשך לכמה מאמרי תשרי זה בד"ה והיה ביום ההוא, יום בדר"ה, ש"פ האזינו, ש"פ בראשית. יש בו הגהה מרבינו.

ש"פ תולדות, מבה"ח כסלו. יצא לאור בקונטרס ראש חודש כסלו תש"נ, "לקראת יום הבהיר ראש חודש כסלו .. מוצש"ק מברכים כסלו שנת ה'תש"נ". לעניני המאמר ראה: ד"ה ויתן לך בתורת חיים פרשתנו. אוה"ת פרשתנו. רד"ה זה תרנ"ד. תרס"ו. תרפ"ד. ה'תש"ב. ועוד.

ש"פ וישלח י"ד כסלו. ראה ד"ה זה בסה"מ עטר"ת. וראה להלן בהוספות מאמרי קטנתי תשכ"ג. גם ב' מאמרים שלאחריו, פדה בשלום די"ט כסלו; אלה תולדות יעקב יוסף דש"פ וישב, הם המשך לזה.

התוועדות י"ט כסלו. המשך לד"ה קטנתי דש"פ וישלח. ראה ד"ה זה עטר"ת. ביאור אגה"ק קטנתי.

ש"פ וישב כ"א כסלו. המשך ד״ה קטנתי דש״פ וישלח וד״ה פדה בשלום די״ט כסלו שנה זו. וראה המובא בליקוט פירושים לאגה״ק סימן ב (קה״ת, תשל״ט). ענין חסד דלעו"ז וחסד דקדושה. יוסף מברר תוהו.

ש"פ מקץ, שבת חנוכה, מבה"ח טבת. ע"פ מהדורה ישנה דיבור המתחיל המאמר היא "רבת את ריבם", וע"פ תו"מ (התוועדויות) היא "ועל הניסים". והוא ע"פ מאמר ד"ה רבת את ריבם תרכ"ח לאדמו"ר המהר"ש "שנאמר לפני מאה שנה". מקשר עם המבואר בתורה אור בדרושי חנוכה. חלק מהמאמר בלקו"ש ח"ה ע' 223 ואילך ובנסמן שם.

ש״פ וארא, כ״ו טבת, מבה״ח שבט. מיוסד על מאמר "כ״ק אדמו״ר מהר״ש בד״ה וארא גו׳ דשנת תרכ״ח מאה שנה לפנים". וראה תו״ח פרשתנו. אוה״ת פרשתנו. ד״ה יפה שעה אחת תרכ״ט (שהוא מאמר הנ״ל בתוס׳ התחלה וסיום). ד"ה זה תשכ״ט דלקמן.

ש״פ משפטים, פ׳ שקלים, כ״ה שבט, מבה״ח אדר. "ואיתא במדרש עה״פ שהקב״ה מה שהוא מצוה לישראל לעשות הוא עושה .. דכתיב מגיד דבריו ליעקב, מה שהוא עושה אומר לעשות. ומביא כ״ק אדמו״ר מהר״ש מדרש זה במאמר מלפני מאה שנה" והוא ד״ה ויקחו לי תרומה תרכ״ח.

לתחילת המאמר ראה ד"ה זה ה'ש"ת. לכללות המאמר ראה ד"ה דודי שלח ידו תרכ"ח. וראה גם דה זה בלילה ההוא תש"כ. ד"ה כי תשא, שנאמר בש"פ תשא ט"ז אדר (מוגה) הוא המשך לזה.

ש״פ תשא, ט״ז אדר. יצא לאור מוגה בשעתו. ענין השינה נתבאר במאמר דפורים בד"ה בלילה ההוא. ענין "אני ישנה ולבי ער קול דודי דופק וגו' פשטתי את כתנתי איככה אלבשנה, מאדמו"ר מהר"ש ואדמו"ר הצ"צ ברשימותיו לשה"ש (עה"פ דודי שלח ידו וגו'). "ענין העבודה במשכן ובמקדש דאקרי משכן, ענין מעשה הקטרת, שזה הי׳ מהעבודות העקריות במשכן .. נת' במאמר דיום ההילולא".

ש"פ ויקהל– פקודי, פ' פרה, מבה"ח ניסן. לכללות המאמר ראה ד"ה זה תרכ"ז.

ש"פ ויקרא, פרשת החודש, ר"ח ניסן. "מובא במאמרי אדמו"ר הצ"צ ואדמו"ר מהר"ש מ"ש במד"ר עה"פ, משבחר הקב"ה בעולמו קבע בו ר"ח וכו'". ראה אוה"ת בא. סה"מ תרל"ד ועוד.

ש"פ צו, שבת הגדול, ח' ניסן. "מבאר אדמו"ר מהר"ש במאמרו ד"ה זה שנאמר לפני מאה שנה ונדפס בסה"מ שלו". תורת שמואל - תרכ"ח.

ראה בהשיחה שלפני המאמר, שמאמר זה מיוסד על ד"ה זה בביכל חסידות שיצא מן השביה. יציאת מצרים. לפני חג הפסח. נדפס לאח"ז במאמרי אדה"ז תקס"ג ח"א. וראה גם ד"ה להבין ההפרש שבין פסח לספה"ע תרכ"ח וד"ה להבין ענין פסח ומצה שנדפס בסהמ"צ להצ"צ.

לכללות המאמר ראה המשך תער"ב פרק רעט ואילך. וראה גם ד"ה קץ שם לחושך תשכ"ד (מוגה תנש"א).

ש"פ שמיני מבה"ח אייר. יצא לאור "לקראת ב' אייר, תפארת שבתפארת, יום הולדת כ"ק אדמו"ר מהר"ש נ"ע .. ר"ח אייר, שנת ה'תנש"א". "ומביא אדמו"ר מהר"ש [בעל יום ההולדת דב' אייר] במאמרו ע"פ זה בהמאמר דפ' במדבר, מחר חודש" שבהמשך והחרים תרל"א. ולכאו' התחלת המאמר שם הוא "ויאמר לו יהונתן מחר חודש גו'", אלא שנתוסף בהתחלתו "ולהבין כו' צ"ל מ"ש (ויאמר לו כו')" בכדי לקשרו עם המאמרים שלפניו. וראה גם ד"ה זה דש"פ במדבר תרנ"ח שמיוסד לכאו' על מאמר זה שבהמשך והחרים".

ש"פ אחרי–קדושים י"ג אייר. "ויובן ע"פ ביאור הצ"צ בדרוש על פסוק זה" אוה"ת פרשתנו (קדושים). וראה סהמ"צ להצ"צ. ועוד. נדפס ב״קובץ י״ג אייר "ארבעים שנה״ (קה״ת, תשנ״ב).

ש״פ בהר-בחוקותי, כ״ז אייר, מבה״ח סיון. המשנה דאבות פ״ה מ״א שלומדים בשבת זו. לכללות המאמר, ראה ד״ה כי תבואו גו׳ ושבתה תרכ״ז. תרמ״א. וראה גם ד״ה והי׳ אמונת עתך תרנ״ב.

ש״פ במדבר, ערב חג השבועות. ״קודם המאמר אמר שאיתא בהיום יום שבשנת תקפ״ט אמר הצ״צ זה המאמר בשבת שחל אז כמו בשנה זו ה׳ סיון פ׳ במדבר ואמר המאמר״ (מרשימת א׳ הת'). ראה לקו״ת פרשתנו עם הגהות הצ"צ שם.

"וכמו שמבאר כ״ק מו״ח אדמו״ר בד״ה חביב אדם דשנת תש״ב". וראה גם ד״ה חביבין ישראל תשל״ז.

מאמר ראשון מהמשך. מוגה, ונדפס בקונטרס חג השבועות תשמ״ט. ראה ד״ה וידבר גו׳ ושבתה תרע״ג (סה״מ תער״ב-ע״ו). למבואר בסעיף ב-ד ראה (בסגנון אחר קצת) בד״ה ושבתה תרכ״ז; תרע״ג הנ״ל שם.

מאמר שני מהמשך. לכללות המאמר ראה, לקו״ת ד״ה זאת חנוכת המזבח דפ׳ נשא. "ויש לקשר זה להמבואר בהמאמר ד״ה וידבר אלקים וגו׳ (דיום ב׳ דחה״ש שנה זו) בענין כלל ופרט, וכן להמבואר בשיחת כ״ק מו״ח אדמו״ר פ׳ נשא תש״ד, שגם אז חל פ׳ נשא בי״ב סיון, כקביעות שנה זו, בענין מ״ש בפרקי אבות (פ״ו) כל העוסק בתורה לשמה וכו׳ מגלין לו רזי תורה וכו'". ענין מעין ונהר, ראה לקו״ת שה״ש לט, א. סה״מ תרל״ה ח״ב ע׳ שיח. וככה תרל״ז פכ״ו. סה״מ תרנ״ד. תרנ״ט. תרפ״ט. תש״א. ועוד,

ש״פ בהעלותך, י״ט סיון. "בלקו״ת בסעיף א׳ דפ׳ בהעלותך מבאר החלוקה דז׳ סוגים בעבודת נש״י. והנה מאמר זה נמצא גם בסה״מ תקס״ב בכי״ק אדמו״ר האמצעי, וכן באוה״ת מהצ״צ שם הוא ג״כ רשימה ממאמר אדה״ז הנ״ל, ובהוספות ושינויים והגהות וביאורים. המאמר בלקו״ת הוא כפי הנראה ממש הלשון של אדמו״ר הזקן, והגהות מהצ״צ הן באתווין זעירין, ובסה״מ תקס״ב הרי זה בכתי״ק אדמו״ר האמצעי, מ״מ מוצאים שינוי לשונות וכו׳ בין אחד לשני, ואין זה סתירה מה שמוצאים כמה פעמים שמאמר אחד נמצא בכמה מקומות לא רק בשינוי לשונות אלא אפילו שינויים בסדר ועד לשינויים בענינים, שיש לפרש זה בב׳ אופנים, או שאדמו״ר הזקן אמר מאמר זה כמה פעמים ובכל פעם הוסיף ביאורים וחידושים וכו׳ דאין ביהמ״ד בלא חידוש, או שאמר ע״ז כמה ביאורים ובכל פעם באופן אחר מהקודם, כמו שמוצאים כמה פעמים גם בנגלה דתורה שמבארים ענין א׳ בכמה אופנים, ובמילא אין תימה שמוצאים שינויים בין מאמר אחד להשני. ועכ״פ מובן שאם יש דבר הקשה במאמר אחד אפשר לברר זה ממאמר הב׳... והנה כשלומדים המאמר בלקו״ת, הרי או שהלימוד הוא בכללות הענין ולא בפרטי הענינים, או שמחשבים איך מבואר הענין ע״פ השכלה עמוקה, אבל על הענינים הפשוטים אינם שמים לב, וכמו בענין הנ״ל שהיא שאלה פשוטה ואף אחד לא שאל וכו׳, ורק א׳ שלמד בתומכי תמימים רק זמן קצר לפי ערך, ובשעה שלמד בתו״ת לא שאל, ורק אח״כ כששלחו אותו לעסוק בעניני הוצאה לאור הגיעה ממנו שאלה זו, והשואל רצה לתרץ מיני׳ ובי׳, שב׳ הענינים שכותב אדמו״ר הזקן בסוף דיש עבודה ע״י התנשאות ויש ע״י שפלות הנה א׳ מהם הוא יסוד וא׳ מלכות. אך א"א לומר כן, שלא מצינו שיסוד הו״ע ההתנשאות, ובפרט שאומר כל ישראל בני מלכים הם, דמשמע שקאי על ספירת המלכות. וכמו״כ אין לומר להיפך שמלכות הוא התנשאות ושפלות הוא יסוד, דלבד שהוא היפך הסדר שכותב מתחילה מלכות ואח״כ יסוד, הנה עוד זאת הרי המלכות הו״ע השפלות דארעא אתבטלת, ולא ספירת היסוד. והנה באוה״ת כתב שיסוד הו״ע התקשרות…

ש״פ שלח, כ״ו סיון, מבה״ח תמוז. "מאמר זה נמצא במאמרי אדמו״ר הצ״צ ואדמו״ר מהר״ש" ראה ד״ה זה תרכ״ז. תרכ״ט. ובתוס׳ הגהות בד״ה והי׳ באכלכם בסה״מ תר״ן. ד״ה ראשית עריסותיכם תשט״ז. ד״ה והי׳ באכלכם תשל״ג. וראה ד״ה הנ״ל באוה״ת פרשתנו.

ש"פ קרח, ג' תמוז. בשיחה לאחר המאמר ציין, שהמדובר בהמאמר הוא על יסוד מאמר הצ״צ (אוה"ת פרשתנו) בנוגע לקרח "דבעי למיעבד חילופא דימינא בשמאלא" להגביר הלוים על הכהנים". וראה לעיל תשכ"ה ועוד.

י״ב תמוז. מאמר ראשון מהמשך. לכללות המאמר ראה ד״ה כי מראש צורים באוה״ת בלק ובביאוה״ז להצ״צ ח״ב ע׳ תתקצג ואילך. ביאור פסוק במזמור (פט) דבעל הגאולה "משכיל לאיתן האזרחי".

ש״פ בלק, י״ז תמוז (נדחה). מאמר זה הוא המשך לד"ה זה די"ב תמוז דלעיל. חסר הסיום.

יום ב׳ פ׳ פינחס, י״ט תמוז. "הנה ידוע שהמאמר שאמר אדמו״ר (מהורש״ב) נ״ע ביום השביעי דחגיגת הבר מצוה של בנו יחידו כ״ק מו״ח אדמו״ר, י״ט תמוז תרנ״ג [שמאמר זה הוא סיום וחותם ההמשך תפילין דמארי עלמא שהתחיל לומר בי״ב תמוז, יום הבר מצוה] היתה התחלתו בפסוק זה. השייכות דפסוק זה (וחזקת והיית לאיש) לבר מצוה בפשטות היא, ע״פ הידוע דזה שבן שלש עשרה (דוקא) מחוייב במצוות הוא כי אז דוקא נק׳ בשם איש". היה כעין שיחה. הוגה בקו' י״ט תמוז תשמ״ט.

ש״פ פינחס, כ״ד תמוז, מבה״ח מנ״א. "מאמר זה הוא בהמשך לי״ב תמוז וכל הענינים הקשורים בזה, שהרי מאמר זה אמרו בעל הגאולה בהבר מצוה שלו בי״ב תמוז, והמאמר שחזר שייך גם לההמשך תפילין דמארי עלמא מאי כתיב בהו שאמר אביו בשבעת ימי המשתה, שהרי במאמר איתא במדרש תהילים מזכיר המאמר חז״ל תפילין דמארי עלמא מאי כתיב בהו, וכמו״כ הי׳ זה המאמר שאמר אביו בהבר מצוה שלו (ביום כ׳ מרחשון תרל״ד)]. ויש לקשר זה להחסידישע פרשה של שבוע זה (בלקו״ת) שמבואר שם בענין קודש ישראל להוי׳ ראשית תבואתה..".

ש״פ ואתחנן, שבת נחמו, ט״ז מנ"א. מבאר כפילות החטא והנחמה וכל ענייני כפל, מעלת הכפל השני על הראשון והקשר עם ט"ו באב. מיוסד על מאמר מספר המאמרים אידיש, כמצוין בתחילת המאמר בלשון "ומביא כ"ק מו"ח אדמו"ר בעל השמחה והגאולה (!) במאמרו ד"ה נחמו". בשיחה לאחר המאמר המשיך לבאר עוד מעלת ט"ו באב ע"ד מעלת פורים על יוה"כ ועוד. ראה שם.

מאמר (כעין שיחה) עם ד"ה יחיד בתורת רבינו. גם יוצא מהרגיל לזמן אמירתו, התוועדות כ"ף מנ"א ביום חול! בשיחה שלאחריה (תו"מ חנ"ג ע' 384 ואילך) הרחיב בנושא וגם לימד הוראה למבצעים ובדיקת תפילין בחודש אלול. לכמה עניני המאמר ראה גם ד"ה ופרצת תשח"י.

ש"פ עקב מברכים אלול, מאמר שני בהמשך, קודם לו הוא המאמר דלעיל והיה אם שמוע, מהתוועדות כ' מנ"א. מבאר ענין מאה ברכות. י"ל מוגה בקונ' כ"ף מנ"א תנש"א. [סיכום ע"פ תוכן הענינים בסה"מ מלוקט].

ש"פ ראה, אדר"ח אלול. נגלה לאחרונה מעזבונו של הרה"ח התמים ר' שלום ב"ר סימון יעקבסאן ז"ל ממייסדי וחבר ועד להפצת שיחות. לכללות המאמר. ראה ד"ה זה בתחילת תו"א ובאוה"ת עקב. מקשר הפסוק לבנין המלכות. ענין יופי וקישוטין דאלול ראה לקמן תשל"ה.

ש"פ תבוא, כ"א אלול.. מאמר זה היה באתכסיא במשך ג"ן שנים, נמצא רשימה ממנו ויצא לאור בדפוס בשנת תשפ"א. לכללות המאמר ראה ד"ה זה שבלקו"ת ואור התורה.

ש"פ נצבים כ"ח אלול. מביא בתחילה את הלקו"ת ואור התורה על הפסוק. אבל לכללותו ראה מאמר מאדה"ז תקס"ה (ח"ב ע' תתקלה) וסה"מ תרכ"ו (ע' רמב) ומצוות וידוי תשובה להצ"צ.