כי המצוה הזאת – תשכ"ח

במאמר הקב"ה (לי' הספירות) "נעשה אדם", האדם נעשה כלול מכל עניני הבריאה וסדר השתלשלות, וביכלתו לפעול בכל הנבראים וליתן בהם (אריינגעבן אין זיי) את הענינים שיש בו. מכך שנברא מכל הע"ס ייתכן בו, בשונה מהבע"ח, שיהי' בו כמה פעלים שונים, לכן ביכולתו לקיים כל תרי"ג מצוות ולהמשיך אורות בכלים.

הכח לזה הוא ממש"כ "כי המצוה הזאת אשר אנכי מצוך היום גו'", "היום לעשותם", כי בעולם המעשה מאיר אור הסובב. וגם לפירוש ב"המצוה הזאת" על תשובה, נאמר בה ב"פ אנכי, ועיקר התשובה היא בעוה"ז דוקא, שמאיר אור הסובב ויכול ליהפך מהקצה אל הקצה. מצד בחי' "אנכי" "לא נפלאת ולא רחוקה וגו'" מן האדם, שניתן לאדם גם פלא העליון, עתיק ואריך, מפני שהוא כללות הכל.

הטעם שניתן כל זה לאדם, הוא, "כי קרוב אליך הדבר מאוד וגו'", לבנין ותיקון המלכות שנק' "דבר", ולזה צריך שקיום התומ"צ יהיו "בפיך ובלבבך לעשותו".