התחברות

מאמרי ג׳ דסליחות

קונטרס ג' דסליחות, תשמ"ט מוגה אודיו כ"ח אלול
"לך" - בשבילך, בשליחותך ובמקומך
ג' דסליחות ליל כ"ח אלול. מאמר נפלא מיוסד על ד"ה זה דליל ג' לפני ערב ר"ה ה'תש"א – נדפס בסה"מ ה'ש"ת ע' 163 ואילך. ה'שי"ת ע' 281 ואילך (ושם הכותרת: ג' דסליחות). חלק ממנו כפי שנאמר בשעתו אינו כלול בקונטרס המוגה ויצא לאור בקונ' בפני עצמו.
"לך", בשבילך ובשליחותך, "אמר לבי", עבודה עם הלב, "בקשו פני", בקשה וחיפוש; פי' ב: "לך" במקומך, "אמר לבי", עבודה בלב עצמו, "בקשו פני", בקשה ותחינה. "בקשו פני" באלקות ובנפש, פנימיות השייך לחיצוניות, ולמעלה מזה "את פניך ה' אבקש". בנשמות: הארת הלב (יש לזה מנגד, "ושבית שביו") ועצמות נקודת הלב. באלקות: שם הוי' (משם שייך יניקה לחיצונים) ועצמות אוא"ס. עבודה עם הלב ("בקשו פני) ובהלב עצמו ("לך אמר לבי") בקשה ותחינה. ב' עניני המשל: מלך בשדה, אלול, הוא זמן מסוגל ביותר לעשות חרישה בקרקע לבבו ע"י המרירות. בהיכל מלכותו (ר"ה ויוה"כ). מעלת העבודה בהארת נקודת הלב שע"י נעשה חידוש בירור וזיכוך הגוף ונה"ב, מבשרי אחזה אלוקה, וגילוי אלקות בעולם הגשמי ונעשה עילוי באור עצמו. עד"ז מעלת מלך בשדה דאלול על מלך בהיכל מלכותו בר"ה ויוהכ"פ, שנעשה כלי טהור לקבל (א) שפע ברכה על כל השנה (ב) מעצמות א"ס (ג) לעניני גשמיים ע"י עבודה. באות ט' מאמר המוסגר: פירוש ב"מבשרי אחזה אלוקה", שבהבשר עצמו רואים את האלקות שבו. וכתורת אדמו"ר הזקן עה"פ "מבשרי אחזה אלוקה", שצריך שייערין דעם בשר אַז מי זאָל דערזעהען געטליכקייט [צריך לעדן את הבשר כדי שיראה דרכו אלקות]. דמזה שאומר שצריך שייערין דעם בשר (הסרת הדברים המכסים) מובן שעי"ז רואים האלקות שבהבשר עצמו. וכמובן גם ממאמר אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע עה"פ מבשרי אחזה אלוקה, קוק ניט וואָס ער איז אַ גולם, דעם גולם האָט מהוה גיווען עצמות א"ס ב"ה [אל תביטו בו שהו "גולם", הגולם הזה נתהווה מעצמות א"ס] דהוא לבדו בכחו ויכלתו לברוא יש מאין ואפס המוחלט.
אודיו כ"ו אלול
בקשה ודרישה "משם"
כ״ו אלול, ג׳ דסליחות. מאמר יוצא דופן זה נאמר בהתוועדות קבלת פנים לאורחים שהגיעו לתשרי בכ"ו אלול ג' דסליחות. לכללות המאמר ראה ד"ה כי עמך הסליחה וד"ה אני לדודי ג' דסליחות תש"ט. באמצע המאמר דיבר בהתרגשות ובכי. וראה עוד בשיחה לאחר המאמר.
כאשר עבודתו היא "אני לדודי" ישנה הבטחה וברכה והצלחה שיהיה מיד "ודודי לי", כללות עבודה זו מבואר בפסוק "לך אמר לבי בקשו פני", שמעמיק עצמו (ער דערגרונטעוועט זיך) ומגיע לפנימיות הלב – אני לדודי, ממלאים בקשתו ופועל "את פניך הוי' אבקש", אף שלכל אחד מישראל יש בשלימות פנימיות הלב הבקשה היא שזה יהיה בגילוי – "ודודי לי". "גלה כבוד מלכותך עלינו". בעל תשובה עבודתו הוא "ובקשתם משם", מענינים שאינם קשורים לאלקות בגלוי, לכן עבודתו צ"ל באופן דבקשה ודרישה, "ובקשתם גו' כי תדרשנו גו'" (מאנען און זוכן) גם צריך לזה יגיעה והשתדלות בכל לבבך ובכל נפשך, אבל אינו צריך לזה ריבוי זמן והתבוננות כי כבר יש לו ענין זה רק חסר להמשיך ולגלות מן העלם לגילוי, אלא שבכל זאת צריך להיות "ובקשתם משם", אף שבהרהור תשובה לבד כבר נעשה צדיק גמור, אבל יש קלוגינקער המתחכם בטענות לומר כאילו אינו ראוי לעבודת ה' באמרו מי אני ומה אני, המענה לזה הוא: "ובקשתם משם", א. משם גופא יבקש וידרוש וימצא אלקות, ב. שילמד ק"ו משם, אם לעוברי רצונו כך שנמשך להם למעלה מהשתל', שכל מציאותם הוא לנסות ולהגביה את ישראל למעלה, הנה לעושי רצונו עאכו"כ שנשפע להם מלמע' מהטבע ומהשתל' מידו המלאה וכו' בגו"ר בפרט ובכלל. סדר העבודה באלול: גורעין בענינים בלתי רצויים, ומוסיפין בעניינים רצויים, ודורשין, כי תדרשנו כדלעיל, עד לשלימות העבודה בענין הסליחה שיהיה מרוצה וחביב כקודם החטא, כי עמך הסליחה, שאין לך שום מונע לסלוח כי הסליחה מופקדת אצלך, למען תורא, יראת הרוממות מן הנורא עצמו למעלה מאהבה, ענין זה נפעל כבר בחודש אלול שיש בו ס"ת ד' יו"דין הכולל גם עשרה ימים שבין ר"ה ליוה"כ.