אני לדודי – תשכ"ט

כאשר עבודתו היא "אני לדודי" ישנה הבטחה וברכה והצלחה שיהיה מיד "ודודי לי", כללות עבודה זו מבואר בפסוק "לך אמר לבי בקשו פני", שמעמיק עצמו (ער דערגרונטעוועט זיך) ומגיע לפנימיות הלב – אני לדודי, ממלאים בקשתו ופועל "את פניך הוי' אבקש", אף שלכל אחד מישראל יש בשלימות פנימיות הלב הבקשה היא שזה יהיה בגילוי – "ודודי לי". "גלה כבוד מלכותך עלינו".

בעל תשובה עבודתו הוא "ובקשתם משם", מענינים שאינם קשורים לאלקות בגלוי, לכן עבודתו צ"ל באופן דבקשה ודרישה, "ובקשתם גו'

כי תדרשנו גו'" (מאנען און זוכן) גם צריך לזה יגיעה והשתדלות בכל לבבך ובכל נפשך, אבל אינו צריך לזה ריבוי זמן והתבוננות כי כבר יש לו ענין זה רק חסר להמשיך ולגלות מן העלם לגילוי, אלא שבכל זאת צריך להיות "ובקשתם משם", אף שבהרהור תשובה לבד כבר נעשה צדיק גמור, אבל יש קלוגינקער המתחכם בטענות לומר כאילו אינו ראוי לעבודת ה' באמרו מי אני ומה אני, המענה לזה הוא: "ובקשתם משם", א. משם גופא יבקש וידרוש וימצא אלקות, ב. שילמד ק"ו משם, אם לעוברי רצונו כך שנמשך להם למעלה מהשתל', שכל מציאותם הוא לנסות ולהגביה את ישראל למעלה, הנה לעושי רצונו עאכו"כ שנשפע להם מלמע' מהטבע ומהשתל' מידו המלאה וכו' בגו"ר בפרט ובכלל.

סדר העבודה באלול: גורעין בענינים בלתי רצויים, ומוסיפין בעניינים רצויים, ודורשין, כי תדרשנו כדלעיל, עד לשלימות העבודה בענין הסליחה שיהיה מרוצה וחביב כקודם החטא, כי עמך הסליחה, שאין לך שום מונע לסלוח כי הסליחה מופקדת אצלך, למען תורא, יראת הרוממות מן הנורא עצמו למעלה מאהבה, ענין זה נפעל כבר בחודש אלול שיש בו ס"ת ד' יו"דין הכולל גם עשרה ימים שבין ר"ה ליוה"כ.