מאמרי פרשת תזריע-מצורע

השמים כסאי והארץ הדום רגלי, עד לשמים חדשים והארץ חדשה שתלויים בעבודת בנ"י כי נבראו בשביל ישראל ובשביל התורה. שמים וארץ בעבודה, השמים כסאי, המשכת אלקות ע"י לימוד התורה. והארץ גו', העלאה ע"י קיום המצוות ושלימות ביהמ"ק, איזה בית אשר תבנו לי, כמצוות רצונך, ע"י הקדמת ביטול דקב"ע, עני ונכה רוח וחרד על דברי. לע"ל לא נצטרך לרצוא דעתה, נתעלה מארצה לשמיימה, כי לא יהי' העלם והסתר למטה ויהיה סדר חדש לגמרי, שמים וארץ חדשים אשר אני עושה, אתעדל"ע למעלה לגמרי מאתעדל"ת, פנימיות עתיק, והתקשרותם בגוף יהיה ע"י מטי ולא מטי. אז תתעלה כללות העבודה דזמן הזה, כן יעמוד זרעכם ושמכם, קודם מידי חודש בחדשו ומדי שבת בשבתו ועד שיומשך באופן תמידי.

בא בהמשך לפסוק השמים כסאי וגו' (תחילת תו"א וסיום הלקו"ת) הלא אין לו דמות הגוף (בי"ע, כדמותנו) ולא גוף (אצילות, בצלמנו) א"כ מה כסאי והדום רגלי. התכלית אינו בעולמות העליונים אצילות ובי"ע הואיל ולהם ירידה מאור פניו ית', אלא בעוה"ז התחתון. שע"י נמשך הארה עד בחי' כה וככה עד לגילוי דלע"ל בבחי' ראיה בתורתו של משיח. פתיחת הצינור לחידוש זה, הוא צמצום הראשון בדרך סילוק והארת הקו שעושה מעלה ומטה, רק לאחר הסילוק כדי שנוכל להמשיך אוא"ס עצמו בהכלים. עד שאור הקו יגע באוא"ס בתחתית העיגול. לכן מזכירים כל יום עקדת יצחק, אף שבדורות הבאים מס"נ יותר מזה. אלא שאברהם פתח את הצינור וכל התחלות קשות ומאז העבודה יותר קלה. וזהו השמים כסאי וגו' העבודה בתומ"צ בגלות ממשיכים אוא"ס כפי שהיה במקום החלל. אבל השמים החדשים והארץ חדשה התחדשות גמורה אתעדל"ע מצ"ע כפירוש הבעש"ט עה"פ ונתתי גשמיכם בעיתם, איך וועל אייך געבן אייער גשמיות אתעדל"ע מצ"ע, קוב"ה שרי' באתר שלים, פנימיות עתיק. אשר אני עושה. כל הענינים נמשכים בפועל בעת שאומרים ההפטרה ובפרט כשלומדים בתורת רבותינו נשיאינו.

"גן נעול" פי' התרגום גן-עדן, לא רק סו"מ ועש"ט אלא שגם התענוג שלו הוא רק באלקות, "ועמך לא חפצתי". מבאר ענין קידושין ונישואין, קדשנו במצוותיך ותן חלקינו בתורתך, המשכת מקיף ופנימי. אמנם קדשנו במצוותך הקדמה להמשכה דתורה. לכן פרשת החודש ומצוות חג הפסח וספירת העומר הם הקדמה לזמן מתן תורתינו. בקידושין האיש נותן לאשה דבר שיכולה לקנות חיי נפשה – כך ע"י מצוות נמשך חיות פנימי לאדם ונעשה עי"ז "גן נעול", שאין לו תענוג אלא באלקות. כפירוש התרגום דקאי על גן-עדן, שהוא תענוג הנמשך מלמעלה. ואח"כ נעשה הקליטה בפנימיות, "גל נעול". עיקרו לע"ל "גל עיני ואביטה נפלאות מתורתך" גילוי פנימיות התורה. וצ"ל הקדמת שתי העבודות דהמשכת המקיף דמצוות בחיות פנימית באופן ד"מלכתחילה אריבער".

כל עניני קדושה כלולים זה בזה, זכר ונקבה, איש ואישה, חסד וגבורה, צפון ודרום, קור וחום, מ"ה וב"ן, אשה מזרעת תחילה יולדת זכר. בלקו"ת הובא (בראשונה) גם דעת הפילו' אף שבדותא היא, גם מענין שלילי בתורה נלמד ממנו ענין חיובי. מהתכללות חו"ג באים למילה וחתונה כסדר המאמרים בלקו"ת פרשתנו. גם המובא בתניא (שכולו טוב) שעוה"ז הוא עולם הקליפות משמע שיש בזה טוב, ענין חושך שבטו שונא בנו, מעלת ההסתר שמביא את הגילוי דלעתיד שלימות היחוד דמ"ה וב"ן עד שעולה לשם ע"ב עד שנעשה עטרה לעצמות. הגבורות הוא דבר שבעבר, בפרט בדור הקודם, הרי לא תקום פעמיים צרה ובטח יהי' מעתה טוב וחסד על ישראל, אך טוב לישראל, אין טוב אלא תורה בהבנה והסברה והשגה, תורה חדשה מאתי תצא, ובפרט ע"י לימוד ספר לקוטי תורה, דוגמת ואתם תלוקטו לאחד אחד בני ישראל, ועד"ז לימוד הרמב"ם שגם ספרו הוא ליקוט, ועד"ז לימוד המשנה שחיבר רבנו הקדוש שגם היא ליקוט.