מאמרי שנת תשי"ח

מאמר ראשון מהמשך. לכללות המאמר ראה אוה"ת דרושים לר"ה ע' א'שצא. ד"ה תקעו הנ"ל (ע' תכט ואילך). מזכיר בתחילתו ד"ה עלה אלקים בתרועה תש"ח, שי"ל לתשרי שנה זו (תשח"י). המאמר היה לאחר חלוקת כוסות של ברכה.

ש"פ האזינו, שובה. המשך למאמר דר"ה ד"ה תקעו. לכמה עניני המאמר ראה אור התורה דרושים לשבת שובה ולד"ה מי אל כמוך תרכ"ח (נדפס בסה"מ תרכ"ז). כאשר הבירורים בשלימות אז ההמשכה כראוי. "ואכלת ושבעת" אז "וברכת". למעלה מזה כשמדקדקים בכזית וכו' אז "ישא ה' פניו אליך". השלימות בחיבור צדיקים ובע"ת, "וישם לך שלום". עשיר ועני. בעשי"ת לאחר עבודת התשובה דשופר, מצד יחידה מגיע לבחי' יחיד.

יום ב' דחג הסוכות. הקביעות ג"כ היה עש"ק. נמשכה אמירתו לתוך השבת. בשיחה לאחריו קישר עם אושפיזא דיעקב, אז יבקע, בקיעת הר הזיתים שנת' במאמר. לעניניו ראה ד"ה למען דעת תרס"ט.. ד"ה ועמדו רגליו במאמרי אדה"ז תקע"א; נביאים ע' רנח ואילך. ד"ה הנ"ל תרל"א (סה"מ תר"ל) וראה ד"ה הללו תשל"א.

ראה לעיל תשי"ב, לכללות המאמר ראה ד"ה זה עטר"ת.

ש״פ בראשית, כ״ד תשרי, מבה״ח מרחשון (התוועדות א׳). מאמר שני (כעין שיחה) בהמשך למאמר דיום שמח"ת, ד"ה להבין ענין שמח"ת. כללות הענין ראה מאמרי אדה"ז תקס"ב ח"ב ע' שכג. וראה גם אוה"ת בראשית ח"ז תתשנד, א ואילך. המשך חייב אדם לברך תרל״ח ע׳ נז. וראה שיחה קודם המאמר. בהמשך ההתוועדות חזר על מאמר נוסף לאדמו"ר הזקן ד"ה להבין מה שאומרים בשמו"ע בברכה ראשונה אלקי אברהם כו'. והוסיף עליו ביאור.

ש"פ תולדות, מבה"ח וער"ח כסלו. לתוכן המאמר ראה לעיל תשי"ד. ד"ה ואלה תולדות תרע"ח. ד"ה ואלה תולדות וד"ה עתיד כו' ש"י עולמות תרח"ץ. ד"ה על שלשה דברים דש"פ תולדות תרצ"ט. ענין ואהבת ראה תו"א ריש פרשתנו. ענין העלם שלמעלה מגילוי, נתבאר גם בד"ה תקעו דיום ב' דר"ה; ד"ה ועמדו רגליו דיום ב' דחה"ס דשנה זו.

ש"פ וישלח י"ד כסלו. "המאמר מיוסד על מאמר אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע שאמר בעת נישואי כ"ק מו"ח אדמו"ר. מאמר זה לא נכלל בהמשך "שמח תשמח" (כמו שאר מאמרי החתונה), אלא הוא בא בפני עצמו. לעת–עתה מצאתיו רק ב"ביכל" אחד. התחלת המאמר היא "שוש תשיש ותגל העקרה", וניכר שהוא מיוסד על מאמרי אדמו"ר מוהר"ש והצ"צ ד"ה כי בועליך עושיך. ויתכן שמטעם זה לא נכלל המאמר בההמשך, להיותו ענין בפ"ע המיוסד על ד"ה כי בועליך הנ"ל. על מאמר זה נרשם בכתב יד המעתיק שנאמר "בשבע ברכות האחרונות", דהיינו ביום האחרון דשבעת ימי הנישואין של כ"ק מו"ח אדמו"ר" [שיחה לאחר המאמר]. לכללות המאמר ראה ד"ה שוש תשיש תרנ"ז. אוה"ת נ"ך ח"ב ע' תתטו ואילך. סה"מ תרל"ד.

התוועדות י"ט כסלו. בשיחה לאחר המאמר גילה שמאמר זה מיוסד על ד"ה פדה בשלום תרל"ז. ענין בית ע"פ המבואר בד"ה מזמור שיר חנוכת הבית (הב') לקו"ת ברכה בסופו.

ש"פ וישב, כ"א כסלו. ראה ד"ה פזר נתן במאמרי אדה"ז הנחות הר"פ ז"ל [שי"ל יו"ד כסלו השתא] ד"ה זה עם הגהות הצ"צ נדפס באוה"ת במדבר כרך ד וביאורי הזהר שלו ח"א. וראה גם ד"ה פזר נתן תרמ"ב. מביא גם מלקו"ת ד"ה לבאר הדברים ע"פ ונקדשתי המבאר מ"ש "פזר נתן לאביונים גו' קרנו תרום בכבוד". החילוק בין חסד לגדולה. ענין כו' כל"ח, אמר בשיחה שהוא לאדמו"ר מהר''ש משנת תרל"ז ד''ה הני כ"ו הודו כו' ולא נמצא לע"ע וראה המשך יונתי תר"ם ס"ע סו ואילך.

ש"פ מקץ, שבת חנוכה, מבה"ח טבת. לכמה ענינים ראה ד"ה בן פורת יוסף (הב') תרנ"ז. בא' השיחות אמר: על המאמר נרשם "מה ששמעתי .. בעת סעודת החתונה שנת תרנ"ז, ולא הי' אז בכתב, והנחתי מד"ע", כלומר, שזוהי הנחה שנרשם מהזיכרון. מאמר זה יודפס בעזה"י בתור הוספה לד"ה שמח תשמח תרנ"ז ביחד עם המאמר ד"ה שוש תשיש שנאמר בש"פ וישלח, בתוספת ההתחלה דוישלח גו' ויהי לי שור וחמור. כיון שמאמר שייך לחתונה, ובש"ק זה נערך ש"ב של שני תלמידים, הרי זה דבר בעתו, ומה גם שזהו "אַ געשמאַקער ענין" מצד עצמו, לכן אמרתי מאמר זה בכמה שינויים והוספות, בתוספת התחלה וסיום בשייכות לחנוכה. בהמאמר מדובר אודות "בן פורת יוסף" כפירוש התרגום "ברא דיסגי", וכמשנת"ל באריכות שישנו ענין של הוספה והוספה להוספה כו'.

ש״פ וארא, כ״ו טבת, מבה״ח שבט. לכללות מאמר זה – ראה ד״ה זה תרנ״ח. תרע״ח. וראה אוה"ת וארא ח"א וח"ז. סה"מ תרל"ב ח"א. תרל"ד. וראה גם לקמן תשכ״א. תשל״ט. ד״ה ועברתי בארץ מצרים תשכ״א. ד״ה כנגד ארבעה בנים תשכ״ה. ד״ה וארא תשל״ד. סד״ה וידבר גו׳ וארא תשמ״ב. ועוד.

ש״פ משפטים, פ״ש, כ״ה שבט, מבה״ח אדר. לכללות מאמר זה ראה ד״ה זה תרנ״ח. וראה ד"ה מזבח אדמה באוה"ת יתרו ע' א'כד ואילך.

ש״פ תצוה, פ׳ זכור, ט׳ אדר. מעט לפני השעה 8:50 בבוקר נכנס כ״ק אדמו״ר שליט״א לבית המדרש וגם לחדר שני, ואח״כ קרא לר׳ דוד ראַסקין ואמר לו בלשון זו: ״די וואָס ווילן הערן חסידות זאָלן אַריין אין צימער״ [״אלו שרוצים לשמוע חסידות שיכנסו לחדר״]. הנ״ל נחפז אל התלמידים, וכעבור רגע, והנה כל התלמידים קמו בבהלה ממקומותיהם ובקול המולה מיהרו אל חדר המדריגות בו נמצאת הדלת לחדרו של כ״ק אדמו״ר שליט״א. כעבור רגע או שני רגעים (לא יותר), נפתחה הדלת והעומדים צפופים על יד הדלת, כשלשה מנינים - ביניהם אך כחמשה אברכים - נכנסו אל החדר פנימה (כמה מהתלמידים היו בבנין בעת שקרא כ״ק אדמו״ר שליט״א לאמירת דא״ח ולא הספיקו להגיע לדלת לפני שנסגרה…). כ״ק אדמו״ר שליט״א ישב על כסאו חבוש מגבעתו ופניו פונות ממולו נוטה מעט לשמאלו; באמצע אמירת המאמר פנה יותר לשמאלו לצד הקיר וממול פניו עומד כסא ריק, וכן הי׳ כל זמן האמירה. מאוד מתוח (״זייער אָנגעצויגן״). עוד מעט ויפרוץ בבכי. ויאמר לסגור הדלת. כאשר שאל שוב אם הדלת סגורה והבטיחוהו ע״ז, התחיל לאמר את המאמר ד״ה זכור את אשר עשה לך עמלק, מחה תמחה את זכר עמלק. ותוכנו ביאור כפל המצוה דזכור ותמחה, וביאור ראשית גוים כו׳ ואחריתו, הפרש עמלק וז׳ עממין, כמבואר במאמר זכור תרס״ה [שמכינים כעת לדפוס] וזכור תרפ״ז. אלא ששינה בסדר הענינים. בדברו בענין חומת בת ציון נשבר קולו כמבקש לבכות. גם בסיום המאמר ניגב את עיני קדשו. המאמר ארך כחמישים רגעים, ובגמרו יצאו הנוכחים מחדרו של כ״ק אדמו״ר שליט״א. ר׳ דוד ראַסקין ניגש אל כ״ק אדמו״ר שליט״א ואמר לו, כי הצעירים מסדרים התוועדות אחרי התפלה, כי היום הוא יום ט׳ אדר, יובל שנת הח״י מביאת כ״ק אדמו״ר מהוריי״צ לאמריקה. כ״ק אדמו״ר שליט״א ענה: דבר נכון מאוד (״זייער אַ גלייכע זאַך״), ובהנוגע להשתתפותי, המאמר הוא ההשתתפות הטובה ביותר״ (מיומן א׳ התמימים). ״המאמר שנאמר בש״פ תצוה, פ׳ זכור, שנה זו, הוא חלק מהמאמר זכור את אשר עשה - תרס״ה הנדפס בזה - עם איזה שינויים והוספות״ (מהקדמת כ״ק אדמו״ר למאמר הנ״ל).

לכללות המאמר, ראה ד"ה והבריח התיכון תרנ"ח. "בעיצומה של ההתוועדות אמר מאמר עמוק בביאור 'עץ חמישים אמה', 'עדן', 'נהר', 'גן', 'אאלפך חכמה', 'פנימיות הרצון', 'חיצוניות הרצון' כו'. אמירת המאמר ארכה למעלה משעה" (מיומן א' התמימים).

ש"פ ויק"פ, פרשת פרה, מבה"ח ניסן. לכללות המאמר ראה ד"ה זאת חוקת תרל"ג. תרמ"ב. תרנ"ה. תרע"ח.

לאחר שביאר הפיסקא "כמה מעלות טובות למקום עלינו". לכללות המאמר ראה ד"ה זה תרל"ג. לפני המאמר סיפר שמאמר זה חזר אדמו"ר נ"ע לפני אביו אז והיה קודם בר מצוה. ואמר לו בשם אביו הצ"צ: המעלות טובות אשר למקום הם עלינו, דורך אונז, כי אצלו ית' הרי "כחשיכה כאורה" ורק לנו הוא נוגע. ואמר כ"ק אדמו"ר: החידוש שבפתגם זה הוא אשר המעלות טובות אינם רק בשבילנו – צוליב אונז – אלא שגם נעשה ע"י עבודתינו – דורך אונז. (ובסוף המאמר ביאר את הפתגם הנ"ל).

לכללות המאמר ראה ד"ה וירא ישראל את היד הגדולה בתו"ח. בסופו מקשר לקאַפּיטל שהתחילו לומר בי"א ניסן השתא (נ"ז) "למנצח אל תשחת לדוד מכתם". בשיחה שלאחרי המאמרי ביאור ג' הבקיעות דים סוף וירדן והנהר דלעתיד וההוראה מזה.

ש"פ שמיני, מבה"ח וער"ח אייר. המשך למאמר דאחש"פ ד"ה והחרים. לכללות המאמר ראה תו"ח בשלח

ש״פ בהר–בחוקותי, כ״ז אייר, מבה״ח סיון. על העתק ההנחה שבספריית אגודת חסידי חב"ד ציין כ"ק אדמו"ר בכתי"ק: "אחרי רנה" והוא ד"ה משכני דש"פ אחרי–קדושים תרנ"ה. וראה גם ד"ה וספרתם תשי"א ובהנסמן שם. ״אמר מאמר דא״ח ד״ה להבין ענין ספה"ע, וביאר בפרטיות ענין כל הספירות הכלולות בספירת החסד. הי׳ מאמר קצר״. (יומן א' התמימים).

מאמר זה הוא המשך למאמר שלפניו ד״ה להבין ענין ספירת העומר. לכללות המאמר, ראה ד״ה זה תרנ״ה. בענין תוקף המדות וטעם כמוס לרצון: ראה ד"ה להבין ענין טענת המרגלים תשט"ו וד"ה פדה בשלום תשכ"א. ״בליל א׳ דחה״ש אמר מאמר דא״ח ד״ה משכני בשעה השלישית לפנות בוקר. בעת הסעודה (למחרת) שאלו כמה מזקני אנ״ש כמו הרב סימפּסאָן להרש״ג, על איזה מאמר מיוסד מאמרו של כ״ק אדמו״ר שליט"א, והרב סימפּסאָן רצה לומר, שהוא על מאמר מתרס״ו, וכ״ק אדמו״ר שליט״א אמר שבהמאמרים שלמד מתרס״ו, אין מאמר זה. ושוב רצו לומר שהוא מתרס״ח, שבו מבואר ענין התכללות המדות. ויאמר כ״ק אדמו״ר שליט״א, שאמנם כן, מבואר שם ענין התכללות המדות, אלא שבמאמרו הוא אין מדובר מענין זה. וכנראה שבכלל לא הי׳ מרוצה משיחה זו ואמר, שכל הרביים, כ״ק מו״ח אדמו״ר וכו׳ אמרו מאמרים ולא אמרו המקור לזה, ואף שהאומר דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם, אין ענין זה שייך באמירת המאמרים (ואח״כ בהתוועדות דיום ב׳ דיבר שיחה מיוחדת לבאר ענין זה)״ (מיומן א׳ התמימים. וראה גם ״המלך במסיבו״ ח״א ע׳ נא).

״אמר מאמר דא״ח ד״ה קרוב ה׳ לכל קוראיו, בהמשך להמאמר הקודם. בתוך המאמר כשהזכיר פתגמו של אדה״ז ״איך וויל ניט דיין ג״ע״ כו׳, נשבר קולו וניגב את עיניו, וכן הי׳ גם בהזכירו פתגם זה במאמר הקודם״ (מיומן א׳ התמימים). לכללות מאמר ראה ד״ה זה תרכ״ז. ד״ה ויגדלו הנערים העת״ר (המשך תער״ב). וראה ד״ה וידבר גו׳ לאמר דיום ב׳ דחה״ש וד״ה נשא תש״ל. ד״ה ונחה עליו רוח ה׳ תשל״א. ד״ה וידבר גו׳ ב׳ דחה״ש תשל״ז. תשד"מ.

ש״פ שלח, כ״ו סיון, מאמר שני מהמשך. מבה״ח תמוז. לכללות מאמר זה ראה ד״ה זה העת״ר (המשך תער״ב ח״ב). וראה גם אוה״ת פרשתנו. סד״ה זה תער״ב (המשך תער״ב ח״א). ד״ה זה תשכ״א. תשל״א. תשל״ד. ועוד.

ש"פ קרח, ג' תמוז. "מבאר כ"ק מו"ח אדמו"ר במאמרו ד"ה זה דחג הגאולה י"ב תמוז. שהתחלת הגאולה היתה בג' תמוז". המאמר הוגה ויצא לאור בקונטרס ג' תמוז תשמ"ט. דברי ה"נועם אלימלך" דואתפלג קרח הוא ע"ד רקיע המבדיל בין מים למים, הובא ונתבאר באוה"ת פרשתנו. וראה ד"ה כל פטר רחם תרכ"ז. ״כ״ק אדמו״ר שליט״א הי׳ בשמחה רבה. דיבר ה׳ שיחות וביניהם מאמר דא״ח ד״ה השם נפשנו בחיים ביאור על מ״ש בספר נועם אלימלך בענין ואתפלג קורח הו״ע ויבדל בין מים למים וביאור הצ״צ ע״ז. המאמר לא נאמר בניגון מיוחד וגם הקהל ישבו במקומותיהם״ (מיומן א׳ התמימים).

י״ב תמוז. לכללות מאמר זה ומאמר שלאח״ז (ד״ה והי׳ שארית יעקב) ראה ד״ה ויצא יעקב תר״ל. תרל״ג. פר״ת. תרפ״ז. וראה ביאוה״ז (לאדהאמ״צ ולהצ״צ) ר״פ ויצא. ד״ה תניא כו׳ משביעין אותו להצ״צ נדפס בקיצורים והערות לתניא (קה״ת, תשמ״ט). ״אמר מאמר דא״ח ד״ה מי מנה עפר יעקב, בביאור השמות יעקב וישראל. ויצא יעקב מבאר שבע, חרון גרון, וגם החילוקים דבאר שבע (בקמץ ובסגול). באחת השיחות שאחרי המאמר ביאר הפסוק והשב לשכנינו שבעתיים מקאַפּיטל ע״ט, וביום ג׳ קרא את ר׳ י.כ. ואמר לו כמה דברים, וביניהם גם ששיחה זו יכניסו בהמאמר״ (מיומן א׳ התמימים).

ש״פ בלק, י״ז תמוז, נדחה. בחדרו הק׳. מאמר זה הוא המשך למאמר שלפנ״ז. לכללות המאמר ראה בהנסמן לעיל. ״בש״ק זה נכנס כ״ק אדמו״ר שליט״א לבית המדרש בשעה 7:05, והיו אז כעשרה תלמידים בכל ביהמ״ד, ויאמר לר׳ דוד ראַסקין: גרייט צו די בחורים איך וועל חזר׳ן חסידות [תכין את הבחורים, אחזור חסידות]. בשעה 8:00 בדיוק נכנסו התלמידים לחדר קדשו, ויאמר מאמר דא״ח ד״ה והי׳ שארית יעקב גו׳ שארך כארבעים רגעים. החוזרים ר׳ י.כ. והת׳ א. ש״ט לא היו בעת אמירת המאמר. וכ״ק אדמו״ר שליט״א ציוה לסגור את הדלת לפני אמירתו. בתוך המאמר אמר עוד הפעם את החלק עה״פ והשב לשכנינו שבעתיים, דקאַפּיטל ע״ט. התלמידים אומרים כי פניו הק׳ היו נוהרים, לעומת הרצינות בעת האמירה דש״פ זכור״ (יומן א׳ התמימים).

ש״פ פינחס, כ״ד תמוז, מבה״ח מנחם-אב. מאמר שלישי מהמשך י"ב תמוז. להתחלת וסיום המאמר, ראה ד״ה זה באוה״ת פינחס. נ״ך ס״ע שכב ואילך. לכללות המאמר, ראה ד״ה וכל העם רואים תרע״ח. המשך וכל העם רואים תש״ו.

ש״פ דברים, תשעה באב (נדחה). לכללות מאמר זה ראה סה״מ תרל״ד ע׳ עדר ואילך. נאמר בבוקר לפני התפילה בחדרו הק׳, בנוכחות התמימים שהיו באותה שעה בסדר חסידות.

ש״פ עקב, כ״ג מנחם-אב, מבה״ח אלול. ד"ה יוצא דופן זה (שכפי הנראה לא בא כמוהו בספרי דא"ח הנדפסים), קשור לפרשת הימים ההם שהחל בתנופת "ופרצת". כבר במאמר די"ב תמוז (ד"ה מי מנה) סיים בברכת "ופרצת". ענין מעשה גדול, ראה לקמן ד"ה והיה אם שמוע תשכ"ח. לכללות המאמר ראה ד"ה ושננתם תרל"ו (וכנראה מכאן שייכותו להפרשה, אלא שבתרל"ו הוא על ש"פ ראה, ומיוסד על ד"ה זה לאדה"ז תקס"ז ואוה"ת להצ"צ שניהם בפ' ואתחנן).

ש"פ נצבים כ"ח אלול. לכללות המאמר ראה ד"ה תקעו תרל"ד (סה"מ תרל"ד ס"ע שט ואילך).