משכני אחריך נרוצה – תשי"ח

מאמר זה הוא המשך למאמר שלפניו ד״ה להבין ענין ספירת העומר. לכללות המאמר, ראה ד״ה זה תרנ״ה. בענין תוקף המדות וטעם כמוס לרצון: ראה ד"ה להבין ענין טענת המרגלים תשט"ו וד"ה פדה בשלום תשכ"א. ״בליל א׳ דחה״ש אמר מאמר דא״ח ד״ה משכני בשעה השלישית לפנות בוקר. בעת הסעודה (למחרת) שאלו כמה מזקני אנ״ש כמו הרב סימפּסאָן להרש״ג, על איזה מאמר מיוסד מאמרו של כ״ק אדמו״ר שליט"א, והרב סימפּסאָן רצה לומר, שהוא על מאמר מתרס״ו, וכ״ק אדמו״ר שליט״א אמר שבהמאמרים שלמד מתרס״ו, אין מאמר זה. ושוב רצו לומר שהוא מתרס״ח, שבו מבואר ענין התכללות המדות. ויאמר כ״ק אדמו״ר שליט״א, שאמנם כן, מבואר שם ענין התכללות המדות, אלא שבמאמרו הוא אין מדובר מענין זה. וכנראה שבכלל לא הי׳ מרוצה משיחה זו ואמר, שכל הרביים, כ״ק מו״ח אדמו״ר וכו׳ אמרו מאמרים ולא אמרו המקור לזה, ואף שהאומר דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם, אין ענין זה שייך באמירת המאמרים (ואח״כ בהתוועדות דיום ב׳ דיבר שיחה מיוחדת לבאר ענין זה)״ (מיומן א׳ התמימים. וראה גם ״המלך במסיבו״ ח״א ע׳ נא).