התחברות
ליל ב' דחה"פ

כמה מעלות טובות – תשי"ח

ב' בחי' "טוב" ע"י יוסף ועבודתו
לאחר שביאר הפיסקא "כמה מעלות טובות למקום עלינו". לכללות המאמר ראה ד"ה זה תרל"ג. לפני המאמר סיפר שמאמר זה חזר אדמו"ר נ"ע לפני אביו אז והיה קודם בר מצוה. ואמר לו בשם אביו הצ"צ: המעלות טובות אשר למקום הם עלינו, דורך אונז, כי אצלו ית' הרי "כחשיכה כאורה" ורק לנו הוא נוגע. ואמר כ"ק אדמו"ר: החידוש שבפתגם זה הוא אשר המעלות טובות אינם רק בשבילנו – צוליב אונז – אלא שגם נעשה ע"י עבודתינו – דורך אונז. (ובסוף המאמר ביאר את הפתגם הנ"ל).

תקציר

ארך אפים, ממוצע בין הבחי' שלמעלה מהכלים, בלי גבול, לבחי' הכלים, ההגבלה שבמידות, והוא ענין הטוב שעל ידו נעשה הצמצום להשפיע למטה. וב' בחינות בזה: "טוב הוי' לכל", חיצוניות המקיף, שם "כחשיכה כאורה". "טוב הוי' לקויו", פנימיות המקיף, שם ההמשכה היא במקום הראוי דוקא. וזהו בחי' הטוב "יוסף בן שבע עשרה שנה" בגימטריא טוב. גלות מצרים "מצר ים" מדת ארך אפים. שמאריך אף גם לרשעים, חיצוניות המקיף. ע"י יוסף נעשה "גבה דילי"' מצד פנימיות המקיף.

וענין זה נעשה ע"י עבודת יוסף דוקא למעלה מעבודת הבירורים, למעלה מעבודת שאר השבטים שהיא עבודת הבירורים, ועל ידה באים לפנימיות המקיף.

"וזהו כמה מעלות טובות למקום עלינו, שט"ו מעלות טובות הם בבחי' היסוד, שזוהי מדריגתו של יוסף, צדיק יסוד עולם, שממשיך את המקיף בפנימיות, וזהו למקום עלינו, כמו שפירש אדמו"ר הצ"צ: צוליב אונז און דורך אונז, והיינו, שע"י העבודה דנש"י, כהפירוש ד"עלינו" "דורך אונז", שהו"ע עבודת הנשמה עצמה שלמעלה מהבירור דנה"ב, אזי הפירוש ד"עלינו" "צוליב אונז", היינו, שתהי' ההמשכה לנש"י דוקא, שגם מצד המקיף נמשך בפנימיות למקום הראוי דוקא.

פרשה / חג