פזר נתן לאביונים – תשי"ח

מעלת הצדקה וגמ"ח "עומדת לעד" יותר מכל אהוי"ר ודביקות. ביטול דחסד ממשיך חסד דאריך הנק' גדולה למעלה מסהש"ת. העבודה דחותם בולט (אהבה ורצוא) ממשיך מלמעלה חותם שוקע, אור המלובש בכלים, העבודה דחותם שוקע (ביטול) ממשיך חותם בולט מלמעלה, למעלה מכלים.

תשובה, ביטול ושבירה ממשיך מלמעלה מהשתל' לתקן הפגמים שבסהש"ת. אך לא די בביטול בלב וצ"ל מעשה הצדקה. ע''י הביטול דאברהם ויעקב יומשך למקום הראוי הבקשה "זכור לאברהם גו' ולישראל עבדיך.. ונפלינו אני ועמך". דוד המלך היה בתכלית הביטול אמר כ''ו כי לעולם חסדו, חסד דאריך למעלה מסהש"ת, ונמנה בו גם ענינים דלאחר מ"ת, כי בכוחו להמשיך גם משם למקום הראוי.

וזהו "פזר נתן" צדקה בל"ג ולא רק מעשר וחומש, "צדקתו עומדת לעד" וממשיך למטה אור הבל"ג "קרנו (מלכות תרום בכבוד (כתר)" עד למטה ובמקום הראוי לישראל דוקא.