תקעו בחודש שופר – תשי"ח (ב)

עבודת התשובה "כלי ריקן מחזיק", להיות כלי קיבול לאלקות, ע"י עבודה בשמחה שלאחר המרירות על ירידת הנשמה למטה, וע"י הסיוע מלמעלה מהאבות "באר חפרוה שרים". כן הוא בר"ה העבודה דחקיקה להיות כלי ריקן ולקבל אלקות כל השנה. שגם בהבנה והשגה (כלי מלא) יורגש הביטול (כלי ריקן). כל זה ע"י תקיעה שברים תרועה וג"פ "ובכן" שבתפילה. ובפרט התקיעה האחרונה, "ובכן" הד' כנגד עבודת התשובה כאשר ישנם ענינים בלתי רצויים, שמגעת בעצמות.

"תקעו בחודש שופר", התחדשות החיות ע"י ב' אופני שופר הנ"ל, "כי חוק לישראל הוא", חותם בולט מלמעלה, הגורם לחותם שוקע למטה, המשכת אהבה עצמית למטה לכלי ריקן, עד לבחי' י' עקב, "משפט לאלקי י' עקב".