כי תשא – תשכ"ח

קרבנות, עיקר ענינם הוא אכילה. אף שמצד התכללות דקדושה יש בהם גם ריח. קטורת, עיקר ענינה ריח, לכן בכוחה להפך הלעו"ז לקדושה, כי הריח מגיע עד לעצם הנפש. כשם שבגשמיות הריח בכוחה לעורר משינה כן ברוחניות ההתעוררות מהשינה היא ע"י הריח דוקא.

מאמר כנסת–ישראל "פשטתי את כתנתי איככה אלבשנה", בגדי כהונה, עכשיו שאין לנו ריח קרבנות וקטורת איך תוכל להתעורר. אף שתפילות הם כנגד קרבנות וקטורת, אבל ההמשכה שעל–ידן היא רק בפנימיות העולמות, וצריך להמשיך גם בחיצוניות העולמות.

לכן ממשיך "דודי שלח ידו מן החור" היינו האהבה העצמית של הקב"ה לנשמות ישראל, "חור" הוא גם מל' "חור כרפס" וכן מל' חרות. מצד אהבה זו נעשה "פתחי לי גו'" בכל המדרגות דאחותי, רעיתי, יונתי, תמתי, וליהודים היתה אורה וגו', ע"י המס"נ "כל הכופר בע"ז נק' יהודי" נמשכים כל ד' המדרגות דאורה זו תורה וכו'. ע"י "פתחי לי" נמשך הד' אותיות דשם הוי' בעבודה,