ויכולו השמים – תשכ"ח

ג' פירושים ב''ויכולו'' נגד ג' ענינים דשבת וכן באלף הז', וכנגד ג' ענינים בתורה: א' כפשוטו ויכולו לשון גמר, שנגמרה מלאכת בריאת שמים וארץ, ב׳ לשון כליון, ענין העבודה להפוך מיש לאין. ג׳ לשון תענוג, לכל תכלה ראיתי קץ, תכלה הוא תענוג, ענין נעלה מעבודה, עבודת מתנה הבאה מלמעלה, שע״י עבודת האדם יכול להגיע לביטול היש, ביטול במציאות, עד לביטול בתכלית, ולאחר שמגיע לתכלית עבודתו שבכח עצמו אז נותנים לו מלמעלה את הביטול דבחי׳ התענוג שהוא בחי׳ עבודת מתנה.

ג' ענינים בשבת: א. שבת מקדשא וקיימא, אינו תלוי בעבודת האדם, כמו''כ בתורה, ענין ירושה. ב. זכור את יום השבת לקדשו, תלוי בעבודת האדם, ענין העבודה שבתורה. ג. מתנה טובה יש לי בבית גנזי ושבת שמה, אף שאינו מצג עבודה, אבל תלוי בהמקבל, ענין מתנה שבתורה. כשם שהתורה פועלת הפנימיות על החיצוניות כך גם שבת פועלת המתנה דשבת (הפנימיות) גם על השבת שמצד הבריאה (חיצוניות).

ג' פירושים ויכולו: גמר, כליון, תענוג. א. גמר מלאכת הבריאה. ב. העבודה לפעול ביטול הבריאה. והתענוג מזה הוא בחי' מתנה מלמעלה.