שובה ישראל – תשמ"ט

ש"פ וילך. שובה, וא"ו תשרי. מאמר האחרון בסר מאמרי הרבי לאורך השנים. כשלון ברגל גורם ירידה לראש. לכן צריך שהוי' יהיה אלקים וצמצום לגבי עצמות ויורגש בפנימיות, אלקיך. לזה צריך קחו עימכם דברים. למעלה ממדוה"ג, מוספים כהלכתם, כי כשלת בעוונך לכן בכוחו לעלות למלעלה ממדוה"ג. כמו המהלך במדבר שממשיך קדושה לימי החול. במאמר המוסגר: יש להעיר על דבר פלא, שלא מצינו דרושים בלקו"ת על פ' שופטים ועל פ' וילך, אף שפ' וילך אינה חלה תמיד בשבת שובה, ויש דרושים שנתבארו בהם כמה פסוקים מפרשה זו. ועל פי דברי כ"ק מו"ח אדמו"רי שגם בסיפורים צריך לדייק בפרטי הדברים. היינו פרטי הזמן והמקום של הסיפור, אף שאינו נוגע לגוף הענין, כ"ש וק"ו שכן הדבר לענין דרושי חסידות ובפרט כספרי היסוד דתורת החסידות, תורה אור ולקו"ח. שצריך לדייק בכל פרט.