התחברות
ליל ערב חה"ש

להבין ענין עומר שעורים – תשמ"ו

עומר שעורים ושתי הלחם - אכילת בהמה ואדם
אור ליום ה׳ פ׳ נשא, ערב חה"ש. ד״ה זה לאדהאמ״צ י״ל אז בקונטרס בפ״ע ואח״כ במאמרי אדהאמ״צ במדבר ח״ב. "בהתועדות דליל ערב חג השבועות ה׳ סיון שנה זו, הואיל כ״ק אדמו״ר שליט״א לאמר נקודות ממאמר זה ותיכף אחרי ההתועדות מסרו לדפוס ע״מ שיוכלו ללמוד בו (הן ביחיד והן ברבים) בימי חג השבועות שנה זו״ (מהקדמת המו״ל להמאמר). בשיחה אמר: ״ישנו מאמר מאדמו״ר האמצעי, שלאחרונה נתגלה הכת״י (מהמעתיק), ועכשיו הוכן לדפוס, ויש התקוה שהמאמר (לא כל הספר דבמדבר ח״ב) עוד יודפס לפני זמן מתן תורתנו, לפני חג השבועות – ששם מבאר הקשר דספירת העומר עם מתן תורה, וההכנה ד״עומר שעורים״ ל״שתי הלחם״ דחג השבועות".

תקציר

ספירת העומר מתחיל בהקרבת עומר שעורים וביום החמישים, מ"ת חג השבועות מקריבים שתי הלחם. הם ב' אכילות "ואם האכל יאכל": א' אכילת אדם, בשתי הלחם. ב' אכילת מזבח, העלאת בהמה וחיות שבמרכבה בעומר שעורים.

בבהמ"ק פרטי בכ"א, עומר שעורים, בירור נפה"ב ושתי הלחם העבודה עם הנפה"א. שלמות ב׳ העבודות. כי שתיהן מז׳ המינים שנשתבחה בהם ארץ ישראל, שרצתה לעשות רצון קונה, בב׳ התנועות, כי יש שבח מיוחד הן בעבודה דשעורים והן דחיטים. התחלה בשעורים, והסיום בשתי הלחם. כי הכנה למ"ת בירור נה"ב, "משכני אחריך (ל' יחיד, יצי"מ) נרוצה (ל' רבים, ב' הנפשות, ספה"ע) הביאני המלך חדריו גו׳" (מ"ת), "אדנ-י בם (ואח"כ) סיני בקודש".

כשם שהי׳ במ"ת בפעם הראשונה, עד״ז הוא בכל שנה, שנמשכים כל פרטי הענינים הנ״ל וכן שאר הענינים והפרטים המבוארים במאמר שם, שיודפס אי״ה לפני חג השבועות, ויוכלו ללמוד בו ברבים וע״י רבים. ויהי רצון שההחלטה לגלות לרבים ולכל ישראל עוד ענין בפנימיות התורה ומעיינות שבתורה, ענין הפצת המעיינות חוצה, יחיש וימהר את הגאולה האמיתית והשלימה.

פרשה / חג