ועבדי דוד – תשמ"ב (א)

מאמר ראשון מהמשך. "ומדייק בזה כ״ק מו״ח אדמו״ר במאמרו על פסוק זה שהוציא על מנת ללמוד בחג השבועות (תרצ״ט). והקשר דפסוק זה לחג השבועות בפשטות, י"ל, ע״פ המבואר בטעם המנהג שקורין מגילת רות בעצרת משום שהמגילה מסיימת וישי הוליד את דוד, ובעצרת מת דוד. וזהו גם הקשר לפסוק ועבדי דוד גו׳. ויומתק ע״פ המבואר באגה״ק סימן זך-כח, שביום ההסתלקות עומדת בגלוי כל עבודתו אשר עבד, עד שעולה לשרשה ומקורה ומשם יורדת למטה בגלוי לפעול ישועות בקרב הארץ. ובזה יובן יותר הקשר דפסוק זה עם חה”ש, שבו נסתלק דוד, כי פסוק זה קאי בדוד מלכא משיחא, שענינו הוא לפעול ישועות בקרב הארץ". חלק מאמר זה ושלאחריו בשילוב שיחת ומאמר ש״פ ויגש תשל״ב, נדפס בלקו״ש חכ״ה ע׳ 258 ואילך.