בשעה שהקדימו – תשל"ז
מ"ת, נתינת כח לתומ"צ בכח בורא
אור ליום ועש״ק, ג׳ סיון. "וידועים ביאורי רבותינו בלקו״ת, ולאחרי זה בדרושי כ״ק אדמו״ר האמצעי וכ״ק אדמו״ר הצ״צ, ורבותינו נשיאינו שלאחריהם" ראה, לקו"ת שה״ש כב, א. במדבר יב, ג ואילך. מאמרי אדהאמ״צ במדבר ח״ב. אוה״ת שבועות. סה״מ תרכ״ט. המשך תרס״ו ע׳ תמז. המשך תער״ב ח״א בתחלתו. סה״מ תש״ט, ועוד.
תקציר
עיקר ענין מ"ת פעולה בעולם ע"י תורה ומצוות, "וירד הוי' על הר סיני", גילוי העצמות, "ואל משה אמר עלה אל הוי'". חידוש בלימוד התורה: קודם מ"ת היה בהשגה והבנה, גם 'ושתיק רב' למעלה מהשגה, היה בהגבלה, בכח הנברא בעצמו, והגיע רק לשרשו. לאחר מ"ת, ניתן הכח מהבורא, שגם בלימוד והשגה של תינוק הוא למעלה ממדוה"ג. חידוש במעשה המצוות: קודם מ"ת לא נשאר קדושה בעולם כי התחתונים לא יכלו לעלות למעלה משרשם, לאחר מ"ת נמשך קדושה בעולם גם בדבר מוגבל ניכר שמציאותו מעצמותו. אמנם, אף שזה ניתן מלמעלה, מ"מ צ"ל הכנה לזה בהקדמת נעשה לנשמע, ביטול לבעל הרצון למעלה מרצונות פרטיים, עי"ז גם הנשמע הוא למעלה ממדוה"ג וניתן ב' כתרים גם כנגד נשמע.