בשעה שהקדימו – תשל"ב (א)
"אנכי", הכח לעליית הניצוצות הכי יקרים
ראה ד״ה זה תש״ט. וראה ד״ה זה תשמ״ה.
תקציר
במ"ת נמשך "אנכי" עד ל"ארץ מצרים", לעלות המטה ביותר בחלקים התחתונים שם נמצאים הניצוצים הכי יקרים, לכן עשה"ד בדברים פשוטים, וענין הקולות והלפידים וקול השופר וההר עשן, שקשור בחושים הגשמיים, וגם עיקר קיום המצוות במעשה בפועל גם בלי כוונה. אפילו לימוד התורה בדיבור דוקא ו"כל עצמותי תאמרנה". גם ההכנה ע"י הקדמת נעשה דוקא, ביטול לבעל הרצון, בעשיה דוקא. ושייך לכל ישראל לחבר תכלית העילוי לתכלית הירידה.