בשעה שהקדימו – תשי"ג

כתר, לשון סובב ומקיף ולשון שתיקה. היינו מה שאינה מתגלה (שתיקה) נשאר במקיף. סדר העבודה מיצי"מ: ניסן, אייר, סיון. אתכפיא, אתהפכא. ביטול במציאות, שתיקה. סדר התפלה: הודאה בתחילת התפלה; התבוננות בפסוד"ז, אהוי"ר דברכות ק"ש, רצוא דק"ש, ביטול במציאות דשמו"ע, "בעמדם תרפינה כנפיהם";

ביטול זה קשור עם הביטול ואתכפיא דתחילת העבודה. "ולא תעלה במעלות על מזבחי", התחלת העבודה לא באופן של עלי' במעלות ומדריגות, ממלא, אלא "עלה בכבש", למעלה מסדר והדרגה, כי אם יתחשב במדרגתו מעמדו ומצבו "תגלה ערוותך עליו", שיראה פחיתותו וימנע מעבודה, וצ"ל "עלה בכבש" לכבוש את עצמו (ער קווטש זיך איין) ומניח את עצמו לגמרי (ער לייגט זיך אריין) בעבודה שלמעלה מטו"ד, ע"י הביטול ושתיקה ("יונת אלם רחוקים"), ואז "פנה לסובב וכו'". בהקדמת נעשה לנשמע, מגלים כתר תורה.