ויאמר גו' מחר חודש – תשל"ז

"נפקדת" הוא ענין הזכרון שהוא מוח החכמה, תכלית העילוי וראשית כל ההשתל'. "יפקד מושבך" הוא חסרון בתכלית. תכלית הביטול ד"תמליכוני עליכם" גורם גילוי "וידע כל פעול כי אתה פעלתו". כמו"כ "בראשית ברא גו'" כולל כל הספי' וסדהש"ת עד לעוה"ז שנברא במלכות, ב' קצוות העלאה והמשכה עד למטה.

לכן "צריך להתחיל בהחודש הזה לכם" שעיקר התורה הוא להגבי' את העולם, והשאלה מצד ר' יצחק ענין הצחוק והתענוג שישראל פועלים ע"י עבודתם בשם אלקים, בגי' הטבע שמגביהים את העולם ופועלים ביטול מיש לאין, יותר מהעילוי דבראשית ברא, שהוא מאין ליש. המענה "כח מעשיו הגיד לעמו לתת להם נחלת גוים".

התבוננות בהתהוות היש היא הכנה לביטול היש ב"החודש".

"לתת לחם נחלת גוים", אין זה שעושים אויס וועלט, כי אם כמו שהיא במציאותה (נחלת גוים) ממשיכים ופועלים שיהי' שם דירה בתחתונים. גילוי יש האמיתי בהיש הנברא.

ככל הפירושים ב"אתה הראת לדעת וגו'" ממלא, סובב, עצמות, וע"י העבודה בזמן הגלות אל יבוש מפני המלעיגים פועל המשכת העצמות, גילוי היחידה "אחת שאלתי" בכל הפרטים, שזהו התחלת ד' חלקי השו"ע, שמתחיל "יהודה בן תימא אומר שלא להתבייש מפני בני אדם המלעיגים" שיתבונן בהנה הוי' ניצב עליו ומביט עליו אם עובדו כראוי לכן אינו מתפעל ועובד עבודתו בבחינת מעשה, ער לייגט אריין זיין גדלות אין מעשה וממשיך מעשה גדול דלע"ל בראשית ברא אלקים, ברא לשו'ן גילוי.