אני לדודי – תשל"ו (א)

באלול מתחיל מ' ימים שאף הם היו ברצון, שמהפכים את ענייני אף הבלתי רצויים שגם הם יהיו ברצון, בהפטרה נאמר "ושמתי כדכד שמשותיך" ל' רבים, א. "שמש צדקה ומרפא" מלמטה למעלה שמרפא ופועל התרוממות בעבודה דאני לדודי בשדה. ב. "שמש ומגן ה"א", תורה, מלמעלה למטה, "דודי לי", והוא בעשי"ת כשהמלך בהיכל מלכותו (וזהו מהדברים הנפלאים שמוסיף בד"ה ושמתי כדכד).

אלא שדוקא ע"י "שמש צדקה" שהוא ירידה בלבושי שדה, צדקה כפשוטה (לכן המשל הוא במלך גשמי מעוה"ז התחתון שעי"ז יכולים ליקח הענינים בטהרתם ובזכותם ובפנימיותם) מגיעים לא רק לשמש הוי' שהוא גילוי דרך נרתק אלא שהקב"ה מוציא חמה מנרתקה באמירת "הוי' הוא האלקים" בסיום נעילה שאז גם הוי' כאלקים יחשב.