ואלה שמות – תשל"ו
תקציר
כשם שהירידה למצרים כללה גם ירידה שאחריה ("ירוד ירדנו") כך העליה משם כולל נתינת כח לגאולה העתידה ("אעלך גם עלה") כל המלכיות נק' ע"ש מצרים, עבודה קשה בחומר ובלבנים בגשמיות בא משעבוד ברוחניות. בזמן ביהמ"ק היה גילוי אלקות עשרה נסים ועתה "אותותינו לא ראינו", אף שישנם גם עתה לאותות ואדרבא "לעושה נפלאות גדולות לבדו", אין בעל הנס מכיר בניסו שאינו בגילוי, לכן "וימררו את חייהם", יגיעה בתורה בק"ו וליבון הלכתא.
ע"י "ואלה שמות", התפשטות וגילוי שמו הגדול, כל התורה שמותיו של הקב"ה, נגד שמא אבד שמא, ניתן לנשמה בגוף לקבל משמו הגדול רזא דשמי' ע"י לבושים דתומ"צ, כמו הנרתיק שע"י מקבלים מאור השמש, כך כדי לחזות בנעם ומאור הוי' הוא ע"י הלבושים. ע"י גלות מצרים נתגלה שם הוי' הא' ולעת"ל מצד אריכות הגלות שלא נתגלה קיצו יתגלה מה שלמעלה מזה, ע"ד רשב"י ע"י צער המערה, לע"ל נזכה לגילוי פנימיות התורה "ישקני מנשיקות פיהו", ושלמות קיום המצוות, גילוי פנימיות עתיק, יעשה למחכה לו דדחקין למלה דחוכמתא וכו', ע"י היגיעה והצפיה והגעגועים מגיעים לבחי' עדן, אשרי המחכה, ע"י לימוד התורה ביגיעה בתענוג וגישמאק נעשה גאולה מהגלות שלא נתגלה קיצו דליבא לפומא לא גליא ופועל שיהי' "לחזות בנועם הוי'" גילוי תענוג המורגש ותענוג הפשוט, רעווא דכל רעוין, שיהי' "וארא גו' ושמי הוי' נודעתי להם" בפנימיות התורה".