אלה מסעי – תשל"ה

לכאורה, זכרון פרטי המסעות מתאים רק למי שנכח בשעת מעשה ולא למי שלא היה שם, א"כ למה נמנו?

ידוע מהבעש"ט שכל אחד יכול למצוא בעצמו פרטי מסעות הללו בהתבוננות בדברי ימי חייו והנהגה עמו מלמעלה ובדברי ימי ישראל בכל הדורות ובכל יום, כל מסע הוא גם חניה בקביעות ע"פ הוי', גם בדברי הרשות בכל דרכיך דעהו, דעת הוא התקשרות בתוקף וקביעות.

המסעות היו ברובם במדבר, מקום נחש שרף ועקרב, גקה"ט, כדי שיצא לגמרי ממציאותו, עבודת התשובה, תכלית הצימאון בארץ ציה ועיף מאריך ומתבונן ומחליט לבוא לארץ טובה ורחבה שלמעלה מכל מציאות וישות עד לטובה הארץ מאוד מאוד, ע"ד אנכי אנכי הוא מנחמכם, כפליים לתושיה, למע' מאנכי ה"א פעם אחת דמ"ת.

כך בעבודת אדם כל יום "יצא אדם לפעלו ולעבודתו עדי ערב" לשון ערבות ומתיקות, דווקא מצד השחרות והירידה נעשה נוי ויופי, שחורה אני ונאווה. הכוח לעבור כל מיצרים וגבולים הוא משה ואהרן, ויכתוב משה גו' מסעיהם למוצאיהם, עילוי ע"י הירידה, כמ"ש מעין גנים באר מים חיים ונוזלים מן הלבנון (שנת' במאמר שלפני זה) עד לירדן יריחו, דמורח ודאין.