ויאמר גו' מחר חודש – תשל"ה

קריאת פרשת במדבר קודם מ"ת, נוגע לכל התומ"צ אף שהיא לאחר מ"ת, המנין ליוצאי צבא בישראל, מלחמת היצר גם בדרך מנוחה. ג' פירושים בצבא: לשון חייל; זמן מוגבל; לשון יופי והידור. כל א' מישראל צ"ל איש חיל של הקב"ה, ויש זמן מוגבל לעבודתו, "ימים יוצרו ולא אחד בהם", ועבודתו צ"ל בתכלית ההידור והיופי והשלימות, התחלת העבודה הוא רק אתכפיא ועי"ז בא אח"כ לאתהפכא, תכלית ההידור והיופי בעבודתו. מ"כי יפקד", חסרון שבלבנה נמשך "ונפקדת", זכרון.

וישנו כבר בער"ח, "מחר חודש", בירידת הנשמה למטה מבחי' טהורה, בחי' הראש, ומגיע לגולגולתם, למעלה מהראש, ע"י שגם בנה"ב יהיו ביטול, ואהבת את ה"א בכל לבבך, בשני יצריך. שפועל ביטול היש ביש הגשמי שנברא בכוח שאין לו עילה וסיבה שקדמה לו ח"ו, ומ"מ הוא פועל ביטול היש וביטול במציאות ועד לביטול בתכלית, הנה ענין זה, תופס מקום כביכול גם בהבחינה ששם היא לא רק "כלא חשיב" אלא לא חשיב בלא כ"ף הדמיון. המשכת במדבר (שלמעלה מאדם) ע"י אתכפיא וביטול היש, סיני (ירדה שנאה ללעו"ז) נעשה ונפקדת באוהל מועד, המשכת מקיף בפנימי. קשור לשבת שבין פסח לעצרת שלומדים פ' אבות משנה עשה רצונך כרצונו (אתכפיא) בטל רצונך מפני רצונו (אתהפכא) ושניהם יחד