וזכרתי להם ברית ראשונים – תשל"ד
ע"י כריתת ברית מגיע למעלה מאותיות החקיקה
ש״פ בהו״ב, כ״ו אייר, מבה״ח סיון. "מביא בזה כ״ק אדמו״ר הצ״צ באוה״ת על הכתוב מ״ש ברבות דברית ראשונים היינו ברית לשבטים, דכשם שכרת ברית לאבות כך כרת ברית לשבטים" ראה לקו״ת ר״פ בחוקותי. אוה״ת פרשתנו (כרך ג). המשך תרס״ו. ד״ה אם בחוקותי תשט״ז. תשל״ז. תשמ״ג. תשמ״ח. ובכ״מ.
תקציר
ענין החקיקה בלימוד התורה, לא רק בדיבור ובמחשבה, שהם ע"ד אותיות הכתיבה שיכול להפרידם מהקלף, אלא כאותיות החקיקה, שחושב את הכל כפי שהוא לעצמו טרם שמתלבשת באותיות המחשבה, ולמעלה מזה, אותיות המיוחדים עם השכל כפי שהוא בהעלם בנפש, עי"ז נעשה ההילוך לבחי' החקיקה שלמעלה, בחי' הכתר שלמעלה מעשר ספירות דאצילות שהם ע"ד אותיות הכתיבה.
ועל ידי "את מצוותי תשמרו", שעיקרן מעשה שקשור עם המלכות ("ונתנה הארץ יבולה"), מגיעים להעצם שלמעלה מאותיות החקיקה, שרש הכלים. שרש המלכות ברדל"א למעלה מכלים ואורות. סיום הפרשה "וזכרתי להם ברית ראשונים", ברית השבטים, המשכה מאריך ועתיק, גם שם צריך לכריתת ברית כדי להגיע למעלה מבחינת אותיות החקיקה שבבחי' אורות וכלים, עד לבחי' העצם.