ואלה שמות – תשל"ג
הגאולה העתידה כלולה בגאולה דמצרים
ש״פ שמות, כ״ה טבת, מבה״ח שבט. מתחיל עם "מה שמדייק בזה בעל ההילולא בתו״א" ומבאר עניניו.
תקציר
ב' ענינים בגלות מצרים שהיא שרש לכל גלות: לשון מצרים וגבולים; לשון מיצר וצרה. גאולת מצרים כולל כל הגאולות. "כימי צאתך (ל' רבים) מארץ מצרים אראנונפלאות", ע"ד "אלה מסעי בנ"י אשר יצאו מארץ מצרים" אף שהיה רק מסע אחד, דכל זמן שלא הגיעו למרחב האמיתי עדיין לא נשלם יצי"מ. בגאלת מצרים היה כלול הגאולה העתידה והחילוק הוא רק בעיקר וטפל. העליה מב' הירידות (מח' ודיבור) היו ביצי"מ גופא אלא שבפרטיות הוא לעת"ל, גם קרי"ס כולל בקיעת הנהר דלעתיד.
בגלות יש את "אותותינו" אלא ש"לא ראינו", בעבודה הוא שיש לו אמונה בשלימות אלא שהיא בבחי' עיבור שאינו מאיר בו ובגאולה "חלה וגם ילדה ציון את בניה" דכל הכוחות עומדים אצלו בגילוי.