ויכולו השמים – תשל"ג

"ויכולו" ענין התענוג (בל"ג) אבל "את השמים והארץ" יש להם סיקוסין (גבול). החילוק בין תומ"צ. שכל ורצון. אבל עבודת ישראל ממשיך תענוג עצמי שלמעלה מתענוג המורכב ותענוג המורגש, וענין זה נמשך למטה. ויכולו ממשיך זאת בשמים וארץ. עד לשמים חדשים וארץ חדשה. דוקא ישראל ע״י עבודתם ממשיכים ומגלים בהבריאה ענין התענוג שבה, מה שנתאוה הקב״ה להיות לו דירה בתחתונים. ובפשטות זהו ענין וקראת לשבת עונג, שישראל ממשיכים בהשבת ענין התענוג שלמעלה, באופן שיומשך בדברים הגשמיים, בשר שמן ויין ישן.