וידבר גו' שאו את ראש – תשי"ד

"במספר שמות", מספר בנ"י במדבר, ששים ריבוא שייך לסדרן בארבעה דגלים, כנגד ד' מחנות שכינה, ד' חיות המרכבה. מספר ששים רבוא כי נש"י הם ז"א, שהוא בעל ו' קצוות, כל אחד כלול מיו"ד, עם ה' חסדים המגדילים עולה מספר ששים ריבוא. אלא שאז היה המספר בכללות ואח"כ "יוסף הוי' עליכם ככם אלף פעמים" תוספת הקב"ה מרובה על העיקר, "והיה מספר בנ"י גו' אשר לא ימד ולא יספר", כי מספר דבי"ע שונה מאצילות. בזמן שישראל עושים רצונו של מקום, הרצון דתומ"צ, אזי לא ימד ולא יספר, מצד פנימיות הכתר.

משא"כ מצד חיצוניות הכתר הם במדדוה"ג, ששים ריבוא. ע"ד החילוק בין המשכה בסוד שורש, שהיא בתמידות, להמשכה בסוד תוספת שלמעלה ממדוה"ג ויש בה שינויים. "שאו את ראש בנ"י", סדר העבודה מלמטלמ"ע ובתפילה, פסוד"ז, ברכות ק"ש, ק"ש ושמו"ע, 'שאו' לשון הגבהה למעלה מהגבלה, וממשיכים מלמעלה למטה ועי"ז מגיע למדרגה שלמעלה ממדוה"ג. המשכה זו ע"י אהרן שושבינא דמטרוניתא שעבודתו בהעלותך את הנרות, שפועל בנש"י אהבה רבה שלמעלה מאהבת עולם, אח"כ ע"י הנשיאים נמשך מאצילות לבי"ע. וע"י קריאה בתורה פרשה זו מגלים זאת, כי כל גילוי הוא ע"י רוח. דיבור שבתורה, לכן הוצרך להיות מנין כל שבט בפ"ע, כי המשכה לשבט אחד לא תועיל לשבט אחר, כמו באדם צ"ל תיקון כל מדה בפ"ע.