ויאמר גו' מחר חודש – תשי"א

מעלת אתכפיא, שהרע עצמו מכיר ויודע מעלתו אלא שאינו מתהפך אלא רק בטל לטוב, משא"כ אתהפכא ע"י גילוי מלמעלה הרע עצמו מתהפך לטוב. ב' מעלות, הרע עצמו מתהפך לטוב, מצד הכח שניתן לו מלמעלה; וזה נעשה גם מצד הרע עצמו שמכיר שהוא רע, מצד גילוי העלם העצמי מהרגש המרירות ממצבו. "ויורהו ה' עץ גו'" לפי' הזהר קאי על התורה (אתהפכא ע"י גילוי מלמעלה), לפי' המדרש קאי על עץ מר (אתהפכא ע"י גילוי המרירות שבמים המרים עצמם).

"משיח אתא לאתבא צדיקייא בתיובתא" הצדיק מרגיש ישותו, יש מי שאוהב, וירצה לצאת מישותו. עד"ז "מחר חודש": חידוש הלבנה דוגמת הגילויים דלעתיד, והעבודה בזמן הזה דוגמת ער"ח. וזהו תוכן הרמז שנתן יהונתן לדוד בענין הקשת, שהעננים עצמם גורמים לריבוי הגוונים, בדוגמת הגילוי דלע"ל שהחושך יאיר מצד עצמו. משא"כ ענין הקשת בגוונין בהירין הרי הארת החושך היא מחמת ריבוי ותוקף אור השמש, ולכן הרי זה רק בבחי' רגלי משיחא.