התחברות
מבה"ח מנ"א

אלה מסעי – תשל"ב

המטרה, להפוך גם את הרע לטוב
ש״פ מטו״מ, כ״ו תמוז, מבה״ח מנ״א. "וידועים הדיוקים בזה בדרושי רבותינו נשיאינו, להבין לשון מסעי שהוא לשון רבים ואח״כ כתיב אשר יצאו מארץ מצרים..". ראה לקו״ת פרשתנו (מסעי) רד״ה אלה מסעי הב׳ (פח, ג). אוה״ת פרשתנו ע׳ א׳שנב. שם ס״ע א׳שנז. וראה גם ד״ה להבין ענין כתיבת ס״ת תש״ל.

תקציר

שאלה: מדוע כתיב "ביד משה ואהרן" הרי "והוי' הולך לפניהם" וכן הלך לפניהם הארון?

המסעות לא יסתיימו עד לגאולה נצחית, שייך לעבודת האדם גם עתה, תורת הבעש"ט שיש מ"ב מסעות בחיי האדם משעת לידתו עד שבא לארץ העליונה וכן בפרט בכל יום כי נעשה ברי' חדשה בנט"י שחרית וכללות התומ"צ ובפרטי עבודה דפ' ראשונה דק"ש ואהבת וגו' שיש בה מ"ב תיבות.

המסעות הם בירורים, כמו שאז הלכו במדבר אשר לא ישב אדם שם, לכתך אחרי במדבר, לעשות ממנו כתפארת אדם לשבת בית, כך באדם "עיר פרא אדם יולד", ע"י תומ"צ ואכו"ש ונתינת צדקה ומו"מ באמונה, יגיעה וביטול טבעו, מברר את העולם כולו. הכח לזה ע"י משה ואהרן, ויכתוב משה, בתוקף של חתימה שא"א לשנותו.

"אלה מסעי" ראו מי ברא אלה. אלה תולדות השמים והארץ. בלעו"ז ג"כ, על אלה אני בוכיה, מפני חטאינו גלינו מארצנו, עד שנקרא חולה בגי' מ"ט כי חסר לו שער הנו"ן, התיקון לזה בכי' של תשובה עד בכי' של גאולה כמו רבי עקיבא זלגו עיניו דמעות מסודות התורה כן לעת"ל בכי' מהגילויים של הגאולה.

תכלית הכוונה מהמסעות הבלתי רצויים לבחור בטוב ולהפוך לטובה כמו קברות התאווה. דווקא בארץ ציה ועיף יש צימאון ושתיקה.