וידבר גו' וארא – תשי"ד

במ"ת היה גילוי שם הוי', שנפעל שלימות כוונת הבריאה, אמיתית שלימות זו תהי' לעת"ל, לכן נרמזה ביצי"מ גם הגאולה דלעתיד לבוא. ע"י קיום תומ"צ באופן דאתכפיא "אסתלק יקרא דקוב"ה בכולהו עלמין" דקאי על אור הסובב שבכולהו עלמין בשוה, ההמשכה תהי' בגלוי. בביהמ"ק האיר גילוי השייך לעולמות, החידוש דמ"ת הוא שנמשך גילוי אור הסובב, האור שלמעלה מהעולמות, לכן הוא בכל העולמות בשוה ונמשך בפנימיות והתגלות. זריעה ונטיעה בתומ"צ, אור זרוע במעשה המצוות בגוף ישראל דוקא, בהקדמת הביטול וקב"ע (חרישה וריקבון הגרעין) ממשיכים גילוי אור הסובב. "ברוך אתה הוי'", פירוש הפשוט שמברכים את הוי' להמשיך תוספת אור בהוי' דלתתא משם הוי' דלעילא, ופירוש הב' הוא שממשיכים שם הוי' למטה. ההכנה לזה היתה ביצי"מ.