התחברות
מבה"ח מנ"א

זאת הארץ – תש"ל

עשיית מצווה אחת שתעלה את כל השאר
ש״פ מטו״מ, כ״ח תמוז, מבה״ח מנ״א. נקודת המאמר הוא התוכן דמאמרי אך בגורל דפרשת פנחס, תשל"ב, ל"ה, ל"ז, ל"ח, (ראה סיכומים דפ' פנחס).

תקציר

מדוע צריך לגורל אם היו כמה ניסים? ענין הגורל תלוי בעצם הנפש למעלה מכוחות הגלויים, ע"ד ריב"ז איני יודע באיזה דרך מוליכין אותי, לכאורה קיים כל המצוות וכו' ומובטח לו שכר בתורה וכלי ישאל כו' ועמך כולם צדיקים? אלא שיש בחינת איני יודע בנפש, אמונה, שמסתיים השכל מתחיל אמונה, פתי יאמין. קב"ע וביטול.

ב' מיני כוונה במצוות, כללית ופרטית, עניינה הכללי, קב"ע, אשר קדשנו, זהיר בקלה כבחמורה, שייך לעצם הנפש, יחידה. הוא ענין הגורל שלמעלה מהשכל. משא"כ בפרט יש שכר וסגולה מיוחדת לכל מצוה בפרט. תכלית הכוונה, שהגורל יומשך בעבודה פנימית בכל מצוה בפרט. מבואר באגה"ק שלכל אחד מצווה פרטית שע"י עולות כל שאר המצוות, כפתגם צוואת הריב"ש: שלא יניח שום יום מעשיית מצווה כו'