וידבר גו' לאמר – תש"ל (א)

אלקים, גבורה וצמצום להמשיך 'אנכי' למטה ותעלה הנשמה למעלה משרש התורה. הכח לזה ע"י חקיקה בלוחות אבן "אשר כתבתי להורותם", איחוד ב' קצוות דאנכי. ,אל יתהלל החכם בחכמה" לבד, אלא ע"י "השכל ויודע אותי", פועל יוצא, צו מאכן פארשטיין בזולת.

"חכמות (ב' דרגות בתורה) בחוץ תרונה", ולא כשנשאר בחכמתו לבד. עשרה מאמרות כנגד עשה"ד. רק חכם בעצם יכול להסביר לשכל קטן, מגלה ומפתח את שכלו מהכח אל הפועל. למעלה מזה, אין חכם כבעל הנסיון, מביא את חכמתו במעשה, נמשך לבי"ע שהנבראים יכירו אלקות, עי"ז "תרונה", "בזאת יתהלל", ומגיע ללב שלם באהוי"ר וברינה, ענין התענוג, טנת"א, טעמים נקודות תגין אותיות, הם טעמי תורה שיתגלו לעת"ל שיהי' "ישקני מנשיקות פיהו", "אז ימלא שחוק פינו", אלא שזה דוקא ע"י "בחוץ תרונה", רננא ברמשא, מגיעים לאנכי מי שאנכי כתבית יהבית בכתיבת ס"ת בדיו על הקלף (דצ"ח) ונתינתו בארון, "ושכנתי בתוכם", כמבואר במאמרי ההילולא.