ומקנה רב – תשכ"ט
שלימות העבודה בחיבור יחו"ע ויחו"ת
ש״פ מטו״מ, כ״ו תמוז, מבה״ח מנ״א. ומבואר מאמר זה דשנת תרכ"ט לפני מאה שנה, שרש הענין מה שבקשו בני ראובן ובני גר את עבר הירדן ע"פ המבואר במאמר של רבי הזקן בענין ההפרש בין יוסף לכל השבטים". ראה סה״מ תרכ״ט (קה״ת, תשנ״ב) ע׳ רפא בהערה).
תקציר
בני גד וראובן הרחיקו עצמם מהגזל, לא רצו להתעסק בענייני עולם. בירור הניצוצות, ענין הגזלה בקדושה. והוכיחם משה, כי הוא ממשיך דעת לזרע בהמה שגם עסק הגשמי לא יבלבל מעבודה. אך אם יהיה להם מס"נ "אם תחלצו" תהי' בהם גם מעלת הכניסה לארץ. כל זה קשור עם תחילת הפרשה: "וידבר משה", חכמה, "אל ראשי המטות", בינה, שיוכלו לעקור הנדר מעיקרו שגם עניני עולם לא יבלבלו ולא צריך לפרוש מדברים המותרים.
ההוראה: לכל אחד צ"ל ב' אופני עבודה. יחודא עילאה ויחודא תתאה, כמבואר בקונ' עץ החיים, אף שמדת כל אדם הוא יחו"ת מ"מ מחויב לבוא לידי ביטול דיחו"ע שהיא נותנת כח ועוז שתהי' עבודתו שלימה ולא יפול ממדרגתו. הכח לחיבור זה הוא ע"י משה.