פדה בשלום – תשכ"ט
ש"פ וישב כ"ג כסלו מבה"ח טבת. הוא המשך לד"ה א"ר אושעיא כו' צדקת פרזונו די"ט כסלו. מיוסדים על ד"ה זה י"ט כסלו תרפ"ט "ארבעים שנה" בדרושי חתונה. עניני המאמר בזבוז האוצרות וחומת אש שייכותו לי"ט כסלו. ראה שיחת ש"פ וישב תשי"ד והמאמר של י"ט כסלו שקדמו.
תקציר
שייכות ב' הפירושים בנצח (נצחון ונצחיות): מדת הנצחון היא למעלה ממדידה והגבלה (ע"ד ענין הנצחיות), כיון שענין הנצחון נוגע בעצם הנפש (עד לבחי' התנשאות עצמי שלמעלה מהתנשאות על העם).
גילוי מדת הנצח לעתיד לבוא – ע"י העבודה מצד מדת הנצח שלמטה, למעלה מחשבונות וללא שינויים, שהיא כללות ענין העבודה בזמן הגלות. ובשביל עבודה זו מבזבזים את האוצרות שלמעלה, שהוא "אוצר של יראת שמים" (וזהו "והנצח זה ירושלים", שלימות היראה).
וזהו "צדקה עשה הקב"ה בישראל שפזרן לבין האומות" – עבודת בנ"י בזמן הגלות מצד מדת הנצח, שעי"ז באים להעילוי ד"פרזונו" מלשון "פרזות תשב ירושלים" – גילוי מדת הנצח שלמעלה. ומ"מ יהי' לעת"ל "חומת אש", שהו"ע הרצוא, ועד"ז צ"ל גם עתה העבודה באופן של אש (וענין זה מרומז כבר בתחילת הבריאה – "בראשית" אותיות "ברית אש").