אלה מסעי – תשי"ג
זכרון הקב"ה וישראל
ש״פ מטו״מ, כ״ח תמוז, מבה״ח מנ״א. מאמר זה הוא מאמר ד״ה זכור הוי׳ עטר״ת עם איזה שינויים, ובהוספת התחלה וסיום. ד״ה זכור הנ״ל י״ל בקונטרס בפ״ע (קה״ת, תשי״ג), ואח״כ בסה״מ עטר״ת ע׳ תקנד ואילך, בהוספת התחלה וסיום ד״ה אלה מסעי שנאמר בש״פ מטו״מ תשי״ג, ושם בשולי הגיליון באו מ״מ מכ״ק אדמו״ר. בתו"מ נדפס ההתחלה והסיום של ד״ה אלה מסעי (מוגה) ופנים המאמר מהנחה בלתי מוגה. המאמר נשלח לכו"כ כנזכר באג"ק, בא' המכתבים כתב וז"ל (ח"ו ע' שלג) "מצו"ב קונטרס המדבר ג"כ בענין הזיכרון, הן זה שהקב"ה מבקש מישראל והן שישראל מבקשים מהקב"ה וכמבואר בפנים".
תקציר
ביאור בקשת כנס״י "זכור הוי׳ מה הי׳ לנו הביטה וראה את חרפתינו. ופי׳ הבעש״ט געדענק גט וואָס עס איז געוואָרען פון אונזער מ״ה שבנשמה קוק זיך צו און מאַך אונז זעענדיק אונזער אייגענע שאַנדע [=זכור ה׳ מה נהי׳ מהמ״ה שבנשמה שלנו הבט ועשה שאנו נראה את החרפה של עצמנו].
מסע הנשמה בגלות להגיע "למוצאיהם" לשרש עצם הנשמה שם מ"ה. בקשת כנס''י זכור ה' מה היה לנו, שלא תהיה שכחה, גם בירידה לבחי' אחור בהעלם הגלות "אביטה וראה את חרפתינו", ביטול הגלות "חרפת אלמנותיך" "היתה כאלמנה".