ויהיו בני ישראל במדבר – תשי"ג

מקושש לשון היקש, שהקיש עץ החיים ועץ הדעת לידע איזה מהן רב. חטא עה"ד היה שנשאר בעבודה להפריד בין טב לביש ולא המשיך הלאה, דבריבוי השתלשלות אפ"ל מזה רע. כאשר העבודה בפועל, במדות, בשכל וברעו"ד היא בהגבלה, יש מזה אחיזה ללעו"ז.

אבל כשהיא למעלה מהגבלה לא שייך אחיזה ויניקה לחיצונים מזה. כמו"כ בספירות, אף מחיצוניות הכתר שייך אחיזה לחיצונים, משא"כ בפנימיות הכתר שלמעלה לגמרי מהגבלה דעולמות אין שייך יניקה.

עץ הדעת, ענינו בירור והבדלה בין טוב לרע, אבל בהגבלה, לכן שייך שיסתעף מזה ענין של רע, וצריך שיקח תחילה עץ החיים, שלמעלה מהגבלה. מקושש עצים הפריד בין עץ החיים לעץ הדעת, הפריד את היש הנברא ממקורו. שהחליט אשר עה״ד הוא רב, שיש בו עבודה גדולה יותר (איז אַ גרעסערע עבודה). העבודה צ״ל למעלה מהגבלה, מצד עצם הנשמה שהיא חבוקה ודבוקה בך, ע״י שטוענת עולך, קבלת עול, דעי״ז מגיעים לבחי׳ יחידה ליחדך.