כי תבואו את הארץ – תשי"ג

שביתה, גם לארץ עצמה, תיכף לביאה, איתא בזהר, אית מלך לעילא וכהן משמש תחותי׳, העלאת מ"ן גורם המשכה בג' מדרגות: מלכות דא"ק וסדר השתל'. בינה וז"א דאצילות. מלכות דאצילות ובי"ע. השימוש דכה"ג הוא ע"י לבושים, ענין הפרסאות (ומבאר ענינם בהרחבה) שיש בין כל הג' מדריגות, בין אצילות ולמעלה מאצי'. בין ז"א ובינה. בין בי"ע לאצי'.

ענינם בעבודת האדם: אהבה דרעו"ד, בלי צורך לאתכפיא וכו' עושין רש"מ, שעושה (אַז ער טוט אויף) רצון למעלה מהשתל'; אהבה ויראה שכליים, חיבור מוחין ומדות; אהוי"ר טבעיים, עבודה מצד קב"ע נמשך לבי״ע, תכלית הכוונה, מגיע (דערלאַנגט) בע"ס הגנוזות למעלה מאצי' ונמשכים בבי״ע. זהו ושבתה הארץ (רצוא) גילוי אוא"ס במלכות, בבחי' שביתה ונייחא (שוב) ע"י לבושי התומ"צ. חטא בני אהרן, רצוא בלי שוב, שהיו מחוסרי בגדים, "שש שנים תזרע שדך ושש שנים תזמור כרמך גו׳", לעשות מהגשמיות כלים לאלקות, עי״ז הוא השוב, ונשלם הכוונה שיהי׳ דירה בתחתונים.