ויזרע יצחק – תשכ"ז

במדרש: הזריעה שזרע יצחק הוא אור זרוע לצדיק. בתדב"א: הזריעה היתה צדקה, זרעו לכם לצדקה. זריעת אור התומ"צ, אהבה ויראה דהנשמה בעשיית מצוה גשמית בעוה"ז; זריעה והלבשת שכל ומידות הנפה"א בנפה"ב, עי"ז נעשה "ויגדל האיש", בכללות. "וימצא מאה שערים", העליה בנפה"א, ב"פ חמישים שערי בינה, מסטרא דיובלא ומיובל עצמו; ה' מדות כלולות מיו"ד, ל"ך ה' הגדולה כו' כי כ"ל בשמים ובארץ. ע"י העבודה דזריעת כוחות נפה"א מתיקון בנפה"ב מתוהו, נמשכים ב' אופני מדות, תוהו ותיקון. "ויברכהו ה'", המשכה ממקום שאין אתעדל"ת מגעת לשם. ומסיים: "ויגדל האיש וילך הלוך וגדל עד כי גדל מאד", ג' פעמים גדל. כנגד ג' הענינים דויזרע, וימצא, ויברכהו. ויגדל האיש היא ההמשכה שלפי ערך האתערותא דלתתא ("ויזרע"), שבכללות היא המשכת אור הממלא. "וילך הלוך וגדל" היא ההמשכה שלא לפי ערך האתעדל"ת ("וימצא"), שבכללות הוא המשכת אור הסובב. ולכן נאמר הלוך וגדל, דענין ההליכה היא באור הסובב שלמעלה מהשתלשלות. "גדל מאד" היא ההמשכה ממקום שאין אתעדל"ת מגעת לשם ("ויברכהו ה'"), דבכללות הוא המשכת העצמות. ולכן נאמר "גדל מאד", דאמיתית ענין הבל"ג (מאד) הוא בהעצמות.