התחברות
מבה"ח מנ"א

וידבר משה א"ר המטות – תשכ"ו

המטרה; שלא נצטרך לנדרים
ש״פ מטו״מ, כ״ח תמוז, מבה״ח מנ״א. מאמר זה שונה מעט בפתיחתה, ראעה ד"ה זה דשנת אעת"ר. עדר"ת. העת"ר מהמשך ע"ב. השאלות הם, מהו עניין שחלק כבוד לנשיאים; וענין סמיכת נדרים למועדות שאינו כנדר, "לבד מנדריכם וגו'". ביאור הדברים דומה לשאר המאמרים. חלק משיחת מטות בלקו"ש חי"ג מיוסד גם על מאמר זה.

תקציר

מצד הכוונה דדירה בתחתונים א"צ לנדרים ואדרבא צ"ל עבודה עם הגוף "עזוב תעזוב עימו". אלא שכל זה באדם ישר הולך, אבל אם רואה שאי אפשר לו לברר, אזי פורש ונודר מדבר המותר, "ואס מ'טאר טאר מען ניט און וואס מ'מעג דארף מען ניט".

נדרים שייך רק בבי"ע, אבל באצי' לא יגורך רע, בחכ' מאיר אוא"ס שם לא שייך יניקת החיצונים לכן לא שייך בו נדרים. כמו"כ, ימי חול ואפי' יו"ט שייך בירורים ופסולת (וזהו שייכות ענין נדרים למועדים שבס"פ פנחס), אבל שבת לא שייך פסולת עד שמצוה לענגו ושינה בשבת תענוג כי אין יניקה. שייכותו לראשי המטות (דלכאורה נדר שייך לאנשים פשוטים) כי עיקר הפרשה אינה אלא להתרת נדרים, וזה בכח ראשי המטות לעקור הנדר מעיקרו שבנ"י יהיו במצב שלא יצטרכו לנדר.