ויהס כלב – תשכ"ו
תשובת כלב, ביטול כללי ופרטי למשה
ש״פ שלח, כ״ג סיון, מבה״ח תמוז. מאמר זה הוא המשך שלישי למאמרים שלפניו (ד״ה חביבין ישראל דיום ב׳ דחה״ש וד״ה וידבר גו׳ לאמר דש״פ נשא). בשיחה אמר ״המאמר מיוסד על מאמר של הרבי (מהורש״ב) נ״ע״, ראה ד״ה ויהס כלב עדר״ת (המשך תער״ב ח״א). וראה גם ד״ה זה אעת״ר. ד״ה להבין ענין טענת המרגלים תשט״ו. תשכ"ה. חלק ממאמר זה הוגה (בשילוב שיחות התוועדות שבת זו) ונדפס בלקו״ש ח״ח ע׳ 82 ואילך.
תקציר
טענת המרגלים "כי חזק הוא ממנו", אפילו בעה"ב אינו יכול להוציא את כליו, אין ביכולת עולם התיקון לברר את הניצוצות דעולם התוהו שלמעלה ממנו והם מרובים ותקיפים באין ערוך. ע"ד תוקף המדות מצד שרשם שלמעלה מהמוחין, קשה כארז. אמנם הכוונה שהמוחין יפעלו בירור וזיכוך בהמדות שיהיו רך כקנה, ושתהיה הנהגתם ע"פ המוחין.
לזה צריך קודם לפעול בהם חלישות וביטול כללי ע"י חכמה, כ"ח מ"ה, שיהיו אין וביטול. וזהו "ויהס כלב" ענין שתיקה וביטול אל משה שענינו שם מ"ה, ועי"ז "עלה נעלה וירשנו אותה", ירושת אורות דתהו ע"י בירור פרטי, "כי יכול נוכל לה", בהקדמת הביטול וחלישות כללי.