אם בחוקותי תלכו – תשכ"ו

"ונתתי גשמיכם בעתם", פרנסה גדולה מגאולה, אף שפרנסה שייך לתשרי וגאולה לניסן, מ"מ יש פרנסה שבאה מלמעלה מסדהש"ת, לא ע"י שליח, "שולח מים ע"פ חוצות", אלא "ונתתי גשמיכם", אני הוא הנותן. המשכת פרנסה (כמו כל עניני המשכה מלמעלה) תלוי בעבודה בקיום תומ"צ, אתעדל"ת, אלא כאשר העבודה היא במדדוה"ג נמשכת הפרנסה מסדהש"ת, יחוד חיצוני. כשהעבודה היא בכל מאודך, למעלה ממדוה"ג, עמלים בתורה, נמשכת הפרנסה מלמעלה מסדהש"ת, יחוד פנימי. ענינם בתורה, גליא דתורה ופנימיות התורה.

רשב"י פעל והמשיך אור פנימי וסתים בלימוד הנגלה, ע"י התורה נמשך עד"ז גם בעולם ולכן היה אצל רשב"י ענין הפרנסה באופן נסי.

"וכך מובן ג״כ ממה שהרמב״ם אומר שלא נתאוו חכמים לימות המשיח אלא בכדי שיוכלו ללמוד תורה במנוחה, ואיך יוכלו ללמוד תורה במנוחה, ע״י פרנסה, שמזה רואים שכל ענין הגאולה הוא בשביל הפרנסה, שזהו הדרגה של פרנסה שלמעלה מהגאולה".