ויהיו חיי שרה – תשי"ג

שרה נחתת וסלקת", בירור הניצוצות, שיתוספו עליהם גרים, עי"ז נמשכים אורות דתהו שהם אורות מרובים. הנתינת כח לזה תוספת אות ה' באברהם, אתא קלילא דלית בה מששא, למעלה מגשמיות שהיא אות כזו שיש לה אחיזה מועטת (אומווייניקסטען צו טאן) בגשמיות, כי עי"ז נעשה אב המון גוים. ויובן ע"פ מה שרואים בענין פנימיות וחיצוניות באדם (בנפש ובגוף), ובכללות סדר ההשתלשלות, ובענין העבודה. הפעולה בדרגה הכי תחתונה (למטה גם מחיצוניות) היא דוקא ע"י הדרגה היותר נעלית, דכל הגבוה ביותר יורד למטה ביותר. כדי שיהי׳ אב המון גוים, הוא ע״י מדריגה גבוה ביותר דוקא,

"שני חיי שרה" כלל שלמעלה מפרטים, עי"ז נעשה הבירור דבי"ע, "נחתת וסלקת". וההקדמה לזה היא העבודה במדריגות פרטיות ד"מאה שנה ועשרים שנה ושבע שנים". כדי להגיע להזזה עצמית הוא ע״י הקדמת העבודה ע״פ טו"ד, לכן חושב מדרגות פרטיות, ועי״ז מגיעים גם לבחי׳ שני חיי שרה, הזזה עצמית, ונעשה הבירור גם בבי״ע. נחתת וסלקת ונותן כח לבנים דגם בזמן ההעלם והסתר ביותר דזמן הגלות חושך כפול ומכופל, ובפרט בעקבתא דמשיחא שההעלם וההסתר הוא ביותר אשר מהרסיך ומחרביך ממך יצאו, שהוא העלם והסתר ביותר, כי יש להם כח הקדושה לנגד, היינו שיש להם תוקף עצמי, במילא הרי הניגוד וההעלם והסתר הוא ביותר. דזהו ג״כ הענין די״ט כסלו, שההתנגדות היתה מיהודי דווקא שיש לו בבואה דבבואה, דכאשר נתגלתה תורת החסידות שהיא כלי לביאת המשיח ולא הי׳ אפשר לנגד על זה, הנה מה עשו (איז וואס האט מען געטאן), לקחו כחות מקדושה גופא בכדי לנגד על תורת החסידות. דכמו״כ הוא גם עכשיו אשר מהרסיך ומחריביך ממך יצאו, שלוקחים את מקום המקודש מכל הארצות ועניני קדושה ובזה גופא מנגדים (אז מען נעמט דעם מקום המקודש מכל הארצות און ענינים פון קדושה און דערמיט גופא איז מען מנגד), שהוא העלם והסתר ביותר, הנה מ״מ אין להתפעל מזה, דמעשה אבות סימן לבנים, וכמו ששרה נחתת וסלקת, דאף שהנחתת הי׳ העלם ביותר, עד אשר "ותקח האשה בית פרעה", לקחו (מ׳האט גענומען) פנימיות השכינה בית פרעה ובזה העלימו כו׳, ומ״מ הי׳ וסלקת, דלא זו בלבד שיצאו בשלימות, אלא שביררו גם את הניצוצות דמצרים כמ״ש בכסף ובזהב כו׳.