בראשית ברא – תשכ"ה
פתח בבראשית, כח מעשיו לברר המטה
ש״פ בראשית, כ״ז תשרי, מבה״ח מרחשון. מאמר ראשון. לכללות המאמר ראה ד"ה להבין ענין אירוסין ונשואין בתורה דש"פ בראשית תרל"ו (נדפס בסה"מ תרל"ה ח"ב). וראה גם ד"ה תורה צוה וד"ה צור תעודה תשי"ט. ראה גם ד"ה והענין הוא דהנה יש ג' בחי' אור מים רקיע דשמח"ת תרל"ו (סה"מ תרל"ה שם). לענין "איתן" מזכיר מאמרים הקודמים ד"ה זה היום; שיר המעלות; וכתר יתנו לך. חסר סיום הענין.
תקציר
השאלה "מה טעם פתח בבראשית, משום כח מעשיו הגיד לעמו לתת להם נחלת גוים". יובן בהקדם בקשת דהע"ה "גל עיני ואביטה נפלאות מתורתך". נגלה דתורה נתנה לכתחילה בהבנה והשגה לידע את המעשה בפועל, משא"כ פנימיות התורה, נפלאות, נשמתא ונשמתא לנשמתא דאורייתא ע"ז נאמר "גל עיני ואביטה נפלאות מתורתך". ע"ד החילוק בין אירוסין לנישואין, חתן וכלה.
בזמן הזה נמשך רק חיצוניות האותיות ולא נקודות תגין וטעמים. לע"ל יומשך הפנימיות. תושבע"פ הם מים ורקיע משא"כ טעמי תורה הוא אור. לעת"ל יתגלה בחי' המים דתושב"כ בתושבע"פ "כמים לים מכסים" ע"ד היחוד דנישואין, המשכה פנימית. וישנו בשמע"צ ע"י כללות העבודה דתשרי ירח האיתנים, עבודה דבחי' איתן דנשמה ונמשך בבירור המטה. לכן קוראים בראשית לאחר שמח"ת. "כח מעשיו הגיד לעמו".